אלבר קאמי זה זמן רב ששנינו חושבים שלעולם אין כל משמעות נשגבת או תכלית עליונה , ולכן שנינו חשים מרומים . ובעמדה זו אני דוגל גם כעת . אך אני הגעתי למסקנות שונות בתכלית מאלה שעליהן אתה מדבר ... אף פעם לא האמנת במשמעות הקיום , ומכאן הסקת את ה רעיון שהכול שווה ערך , ושהטוב והרע הם שרירותיים ומבטאים רק מאוויים אישיים . הנחת שבהיעדרן של קוד מוסרי עליון , הדרך פתוחה למוסר הג ' ונגל של בוחנות ואלימות . היכן טמון ההבדל בינינו ? בכך שאתה השלמת עם הייאוש ואני מעולם לא נכנעתי לו . אתה קיבלת את העוול כמציאות אנושית נתונה ובחרת להשתתף בעשייתו ולהגבירו , ואילו אני סבור שהאדם צריך ללחום למען הצדק כדי למרוד באי צדק הנצחי , עליו ליצור אושר כדי למגר את האומללות הרווחת בכול ... מתוך סירוב להשלים עם הייאוש והאומללות בעולם , כל רצוני שבני האדם יגלו מחדש את הסולידריות שביניהם כדרך לגבור על גורלם הנורא ... בניגוד לך , אני בחרתי בצדק בדרן להישאר נאמן לאדם ולעולם . אני ממשיך להאמין שלעולם שלנו אין שום תכלית עליונה . אבל אני יודע , שלמשהו בעולם יש משמעות ומשהו זה הוא האדם ; יש לו משמעות משום שהוא היצור היחיד בעול...
אל הספר