פרידריך ניטשה נוסע פלוני שראה ארצות ועמים רבים ויבשות אדירות , שאלוהו מהי התכונה הרווחת ביותר בבני אדם , שמצא בכל אשר פנה , השיב : "הם נוטים לעצלות . " יש הסבורים כי היה מיטיב להשיב לו אמר " , כולם מוגי לב , מסתתרים הם מאחורי מנהגים ודעות . " ביסודו של דבר , כל אדם , בייחודו שלו , יודע אל נכון כי יחיה בעולם פעם אחת בלבד ; וכי שום מקרה , מוזר ככל שיהיה , לא יוכל לארוג מחדש בתוך אישיות אחת את רבגוניותו המופלאה . הוא מכיר בכך אך מסתיר זאת כפי שמסתירים מצפון רע . מדוע ? מפחד שכנו , התובע את המוסכם ומתחבא מאחוריו . אך מהו הדבר הכופה על היחיד פחד מפני שכנו , הכופה עליו חשיבה ועשייה עדרית והימנעות מחדוות עצמו ? במקרים ספורים ונדירים זוהי כנראה הביישנות . על פי רוב , זוהי נוחות . התמד , ובקיצור הנטייה לעצלות שעליה דיבר הנוסע , ובצדק : בני האדם עצלים אף יותר משהם מוגי לב , ויראים הם ביותר דווקא מפני הקשיים שיערימו עליהם כנות ללא סייג ועירטול הנפש . האמנים בלבד שונאים את ההיסחפות הנרפה הזו שבנימוס מעושה ובדעה שאולה , וחושפים את הסוד , את המצפון הרע של כל אחד , את העיקרון שכל אדם ואדם הוא פלא יי...
אל הספר