נתן גובר ניתן לתמצת את העקרונות המשותפים לכל פדגוגיה ביקורתית בהגדרת הפדגוגיה כפעולה של חינוך לשם שחרור אישי , כלכלי , פוליטי וחברתי מעוול , מדיכוי ומניצול לסוגיהם השונים , וזאת תוך הכרה ברורה שמחנכים ביקורתיים פרייריאניים או : יאו מרקסיםטיים מפרשים עוול ודיכוי אחרת מאשר מחנכים פוסט מודרניסטיים . משותפת אפוא לכולם עמדה ביקורתית נגד הסטטוס קוו וההגמוניה המעמדיים , הפוליטיים או האפיסטמולוגיים והתרבותיים בחברה הקפיטליסטית והפוסט מודרניסטית של ימינו . בניגוד לפלורליזם הלגיטימי הנ " ל של פדגוגיות ביקורתיות [ מגמות שונות ומקבילות בפדגוגיה הביקורתית , [ אנו מוצאים אנשי חינוך רבים , בעיקר בארץ , הנוטים לאמץ את הפדגוגיה הדיאלוגית של פאולו פריירה ככלי , כמתודה דידקטית , ניטרלית כביכול מבחינה פוליטית . הם מצהירים על אפשרות של "ניטרליות " בחינוך , וזאת בניגוד לטענה הביקורתית שכל "ניטרליות " היא הנצחה בעלת משמעות פוליטית או תרבותית של הסטטום קוו . הם מעקרים את הבסיס הפוליטי המשחרר של הפדגוגיה הביקורתית , ומיישמים אותה כספקית של כלים "ניטרליים " לשם יצירת אווירה של דיאלוגיות בכיתה . גישה זאת היא סי...
אל הספר