אפלטון פוקרטפ : קריטון ידידי , יקרת ערך היא מסירות נפשך , אם הולכת היא בד בבד עם מה שהוא נכון ; אך אם לא כן , תקשה עלי יותר , ככל שהיא גדולה יותר . עלינו לעיין בדבר , אפוא , אם כך צריך לעשות או לאו . שהרי לא עכשיו בלבד , אלא תמיד הייתי עשוי כך , שלא צייתי לכל רגש מרגשותיי , אלא לאותו היגיון דברים שנראה לי טוב מכול בשיקולי . ואותם הדברים שאמרתי לשעבר , אינני יכול להשליכם עכשיו אחר גווי , לאחר שקרני המקרה הזה , אלא בעיני לא נשתנו כלל , והנני מוקיר ומכבד אותם כמקודם ... הסבור אתה שאין זה מניח את הדעת מה שאמרנו , שלא כל דעות בני אדם יש לכבד , אלא מקצתן בלבד ומקצתן לא , ולא את דעות כולם , אלא של מקצתם בלבד ושל מקצתם לא ? מה אתה טוען ? האם לא כשורה נאמר כך ? קריטון : כשורה . סוקרטפ : יש , אפוא , לכבד את ההגונות , ולא את הגרועות ? קריטון : כן . פוקרטס : והלא הגונות הן דעות הנבונים , וגרועות אלו של חסרי הבינה ? קריטון : כמובן . פוקרטפ : ועוד , כיצד ענינו על שאלות כגון זו : אם המאמן את גופו ועוסק בגימנסטיקה , הישים לב לשבחו ולגינויו ולדעתו של כל אדם ואדם , או רק של האחד שהוא רופא או מעמל ? קריט...
אל הספר