צדק כהבניה הוגנת של המציאות ההברתית

ג ' ון רולס את תפיסת הצדק שברצוני לפתח כאן אפשר לנסח באמצעות שני העקרונות הבאים : ראשית , לכל ארם הנוטל דולק בנוהג כלשהו , או מושפע על ידו , יש זכות שווה לחירות המקיפה ביותר המתיישבת עב חירות דומה לכול ; ושנית , כל אי שוויון הוא שרירותי , אלא אם כן מביר לצפות כי יהיה בו כדי להועיל לכולם , ובתנאי שהעמדות והמשרות שבהן הוא קשור , או שבאמצעותו ניתן להשיגן , פתוחות לכול . עקרונות אלה מבטאים את הצדק כמורכב משלושה רעיונות : חירות , שוויון , וגמול על שירותים התורמים לטובת הכלל ... העיקרון הראשון תופס , כמובן , רק כאשר כל שאר הדברים שווים : דהיינו , בזמן שתמיד צריכה להיות הצדקה לחריגה מן המצב ההתחלתי של חירות שווה ( המוגדר על ידי דפוס הזכויות והחובות , חלוקת הסמכות והאחריות , הקבועים בנוהג , ( ועול ההוכחה מוטל על מי שחורג ממנו , הרי שאף על פי כן יכולה להיות , ולעתים קרובות אף ישנה , הצדקה לחריגה כזאת . הצורך לנהוג במקרים פרטיים דומים , לפי המוגדר בנוהג , בצורה רומה בכל פעם שהם צצים , מהווה חלק מעצם מושג הנוהג ; צורך זה קשור ברעיון של פעילות בהתאם לכללים . העיקרון הראשון מבטא תפיסה מקבילה , במה ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

מכון מופ"ת