ברוך שפינתה אשר לטוב ורע - אין גם הכינויים האלה מציינים שום חיוב בדברים כשהם נידונים בפני עצמם ואין הם אלא אופני מחשבה או מושגים שאנו מציירים על ידי השוואת הדברים זה לזה ; שכן אותו הדבר עצמו עלול להיות באותו זמן טוב ורע , וגם לא זה ולא זה . הזמרה למשל , טובה היא לבעל מרה שחורה ורעה לאבל , אולם לא טובה ולא רעה לחרש . אף על פי שהדבר הוא כך , ראויים הכינויים הללו שישתמרו לנו . כיוון שאנו מבקשים להשכיל מושכל של אדם בחינת דוגמה של הטבע האנושי שנשווה אותה לנגדנו , נמצא תועלת בקיומם של אותם הכינויים בהוראה האמורה . בשם טוב אני מבחין על כן להלן , את שאנו יודעים בו בבירור שהוא אמצעי המקרבנו יותר ויותר לדוגמה של הטבע האנושי שקבענו לנו . וכנגדו רע - מה שאנו יודעים בו בבירור שהוא מעכב בעדנו להידמות לאותה הדוגמה . גם אומר על בני אדם ששלמותב או אי שלמותמ מרובה , במידה שהם מתקרבים יותר או פחות לדוגמה זו ... בשם טוב - אבחין את שאנו יודעים בו בברור שהוא מועיל לנו . וכנגדו רע - את שאנו יודעים בו בבירור שהוא מפריע להקנות לנו איזה דבר טוב ... במידה שבני ארמ חייב על פי שלטון התבונה , בה במידה ה & בהברה מתא...
אל הספר