ג י ון דיואי קבענו , שהתהליך החינוכי הוא תהליד רצון ! של גידול [ או צמיחהן , שמטרתו בכל שלב היא תופפת יכולת של גידול . מושג זה עומד בניגוד חריף לרעיונות אחרים , שהשפיעו על הנוהג בחינוך ... הניגוד הראשון הוא ניגוד לרעיון , שהחינוך הוא תהליך של הכנה או התכוננות . הדבר שיש להתכונן לקראתו הוא , כמובן , החובות והזכויות של חיי בגרות ; אין ילדים נחשבים כחברים בעלי מעמד מלא ותקין בחברה . מתייחסים אליהם כאל מועמדים ; מקומם ברשימת התור . יש מרחיבים מושג זה במקצת ורואים גם את חיי המבוגרים לא כבעלי משמעות כשלעצמם , אלא כניסיון המכשיר ל"חיי העולם הבא . " אין רעיון זה אלא צורה אחרת של המושג על אופיו השלילי והריקני של גידול , שכבר עבר תחת שבט ביקורתנו : משום כך לא נחזור על דברי הביקורת , אלא נעבור אל התוצאות הרעות הנובעות מהעמדת החינוך על יסוד זה . ראשית , כרוך בכך הפסד של כוח תנועה . כוח מניע נשאר בלא שימוש . מן המפורסמות הוא שילדים חיים בהווה : עובדה זו , לא לבד שאין להתעלם ממנה , אלא אף יש לראות בה יתרון . העתיד , בתורת עתיד בלבד , אינו גוף ואינו דוחק . להתכונן למשהו בלי לדעת על מה ולמה , הרי זה ל...
אל הספר