מחבר: נעם סמט

שנת ההוצאה: 2026

מילות מפתח: שולחן ערוך; פרשנות התלמוד; הלכות; רבי אריה לייב הכהן הלר; למדנות; קצות החושן; "שולחן ערוך"

ספר "קצות החושן" הוא חיבור מפתח בארון הספרים של ספרות ההלכה בעת החדשה, ונחשב ליצירת מופת למדנית ולמודל לדרך החשיבה הישיבתית עד ימינו. חשיבה חריפה, פרשנות חדה, המשגה חדשנית ומבט אחר על סוגיות יסוד , כל אלו מאפייניו של החיבור, שראה אור בסופה של המאה ה־18, בתקופה של מהפכות ושינויים דרמטיים בעולם היהודי והכללי. הספר מהווה חוליית חיבור בין ספרות נושאי הכלים, הספרות הפרשנית שנוצרה סביב ה"שולחן ערוך", לבין הספרות הלמדנית שצמחה בישיבות ליטא במאתיים השנים האחרונות.
הספר שלפניכם מבקש לעמוד על משהו מסודו של ספר "קצות החושן", ולאפיין את דרכו הלימודית והגותו של מחבר הספר , ר' אריה לייב הכהן הלר (ה'תק"ה, 1745 , ה'תקע"ג, 1812). את מפעלו הלמדני של רא"ל הלר ממקם החיבור במרכזם של מעגלים פרשניים, הגותיים, חברתיים והיסטוריים, שבתוכם ואליהם פתח ספר "קצות החושן" אופקי מחשבה ולימוד , "שמים חדשים". אל הספר

נושא/נושאים: , הלכה, פולקלור ומנהגים, העת החדשה

תוכן הספר:

• שָׁמַיִם חֲדָשִׁים: ספר ״קצות החושן״ ועליית הלמדנות

• תוכן העניינים

• שלמי תודה

• מבוא

• 1. ״מהפכת ההבנה״ ושורשיה המוקדמים

• 2. החזרת עטרה ליושנה

• 3. בין הבנה לפלפול

• 4. גורמי שינוי: בין פנים לחוץ

• 5. ״קצות החושן״: חוליית חיבור

• 6. מבנה הספר שלפנינו

• פרק ראשון: ר׳ אריה לייב הכהן הלר וספריו

• 1. ר׳ אריה לייב ובית גידולו

• 2. הרקע ההיסטורי הקרוב בגליציה

• 3. עריכתו, תפוצתו והתקבלותו של ספר ״קצות החושן״

• 4. תחרות המדפיסים והתעצבות צורת הדף של ה״שולחן ערוך״

• 5. חיבורים נוספים לר׳ אריה לייב הלר: ״שב שמעתתא״ ו״אבני מלואים״

• פרק שני: נושאי הכלים לחושן משפט

• 1. ארכיטקסטואליות, צורת הדף ומקומו של ה״שולחן ערוך״

• 2. השלב הראשון: נושאי הכלים לחושן משפט עד למאה הי״ז

• א. חידושי דינים: ״ספר מאירת עיניים״ ומטרותיו

• ב. ״לא שערוּם הראשונים״: ביקורתו של ר׳ יואל סירקיש, בעל ״בית חדש״

• ג. ר׳ יושע פלק: ראש הישיבה

• ד. בין פלפול להלכה

• ה. ערעור הגבולות

• ו. קנוניזציה כפולה

• 3. השלב השני: ״שפתי כהן״ וספר ״אורים ותומים״

• א. ספר ״שפתי כהן״: תנופת החידוש והיווצרות ״תורת כהנים״

• ב. המשך המסלול הלמדני: ספר ״אורים ותומים״

• ג. פלפול ישר ופלפול של הבל

• ד. דגש משתנה: סמכותו של ה״שולחן ערוך״ ועלייתה של הפרשנות התלמודית במאה הי״ח

• 4. מנושאי הכלים אל ״קצות החושן״

• סיכום

• פרק שלישי: ״שב שמעתתא״ – על ציר הספקות האשכנזי

• 1. ציר הספקות האשכנזי: סמכות מתערערת ומגמות למדניות

• א. ״בין ההרים״: ר׳ יוסף קולון והיראה מן הראשונים

• ב. תַקיפוּת אשכנזית: ר׳ שלמה לוריא והחזרה אל התלמוד

• ג. גילוי הנעלם: ספר ״תקפו כהן״

• ד. חבורת קאליש ו״תקפו כהן״

• ה. יד ה׳ והקנוניזציה של ה״שולחן ערוך״ בספר ״אורים ותומים״

• ו. ״רוח ה׳ נוססה בקרבם״: הערה על דרך הסוד

• ז. ״קונטרס הספקות״

• 2. ״שב שמעתתא״: שלב חדש בציר הספקות

• א. מאפייני הספר ויחסו לקודמיו בציר הספקות

• ב. עריכת הספר ״שב שמעתתא״

• ג. ״שב שמעתתא״: למדנות קונספטואלית

• פרק רביעי: השקר האנושי וחידוש העולם – הקדמת ״קצות החושן״

• 1. ההקדמה: חידוש ושקר

• א. חידושי תורה וחידוש העולם

• ב. החידוש כשקר

• ג. השקר האנושי

• ד. ״קווצותיו תלתלים״: על האסתטיקה שבפלפול

• ה. מעגלי הספק

• 2. מטא־למדנות: בין ר׳ אריה לייב לסביבתו

• א. דרך האמת: בין ר׳ אריה לייב לר׳ חיים מוולוז׳ין

• ב. אמת ושקר אצל ר׳ ישראל סלנטר

• ג. בין הלמדן והמשכיל

• ד. המודרנה והדיון על גבולות ההכרה

• 3. ספריות והשפעתן

• 4. מבחן האמת והיחס אל הראשונים

• פרק חמישי: הלכות דיינים ושאלת הסמכות

• 1. סמכות בית הדין: רקע היסטורי והלכתי

• א. הרקע ההיסטורי: משבר המאה הי״ח

• ב. סמכות בית הדין: הרקע התלמודי

• ג. שיטות הפוסקים

• 2. סמכות בית הדין ב״קצות החושן״

• א. בין דין לכפייה

• ב. מסלולו של חידוש

• ג. בין ממונא לאיסורא

• ד. דין ללא טענות

• ה. כפייה על המצוות: בין ר׳ אריה לייב לר׳ שמעון שקופ

• 3. הלכה וסמכות

• א. ר׳ אריה לייב כפוסק

• ב. בין בית המדרש לסביבתו: מפעל הקודיפיקציה האוסטרי ותפיסת החוק

• סיכום

• פרק שישי: מאפייני הלמדנות ב״קצות החושן״ – עיון בהלכות עדות

• 1. למדנות וקונספטואליזציה: סיכום ביניים

• 2. סימן לד, ד: נוטל שכר להעיד

• א. ספקו של ר׳ יוסף בן לב

• ב. הכרעתו של ר׳ אריה לייב

• 3. סימן רמא: עדים – מה בין דיני ממונות לדיני אישות?

• א. מהו תפקידם של העדים?

• ב. תשובתו של ר׳ אריה לייב: נאמנות אדם על עצמו

• 4. למדנות קונספטואלית

• א. סימנים מפורסמים

• ב. החזרה אל התלמוד

• ג. דמות הלמדן

• 5. סימן לז: פסול נוגע לסוגיו השונים

• א. מדוע נוגע פסול לעדות?

• ב. נוגע לעצמו ובשביל עצמו

• 6. לכוון אל הראשונים

• א. הזיקה לספרות הראשונים

• ב. בין אשכנזים לספרדים

• 7. חילוק ״לא ימנע״: החקירה הלמדנית ויחסה לעיון הספרדי

• פרק שביעי: למדנות קונספטואלית – הדגמה וחידוד

• 1. הלכות שליחות

• א. שלוחו של אדם כמותו

• ב. אין שליח לדבר עבירה

• 2. שומר שקיבל עליו שמירה פחותה

• א. שומר שקיבל עליו שמירה פחותה: מחלוקת הפוסקים

• ב. דיונו של ה״קצות״

• ג. ״ונהניתי...״

• 3. קניין אודיתא

• א. סימן קצד: מן הריאליה אל הלמדנות

• ב. סימן מ: מן הסוגיה ועד הפּסַק

• ג. אודיתא: בפני עדים בלבד

• ד. התנגדותו של בעל ״נתיבות המשפט״ ותגובתו של ר׳ אריה לייב

• ה. סיכום: אודיתא – גלגולו של חידוש

• 4. סימן שנ: מהות הפטור במודה בקנס

• 5. סימן רב: בין תפיסה לקניין

• א. תפיסה בלא קניין

• ב. התנגדותו של ר׳ אריה לייב

• 6. למדנות קונספטואלית: דיון וסיכום

• פרק שמיני: נטורליזם, נומינליזם ולמדנות

• משפט ומציאות

• 1. נטורליזם למדני

• א. שעבוד בדבר שלא בא לעולם

• ב. שטר שלָווה בו ופרעוֹ

• ג. בָּאִין כאחד

• 2. גזירת הכתוב: למדנות ונומינליזם

• א. אדם נאמן על עצמו

• ב. זכייה מדין שליחות

• ג. פסול רשע דאינו ״רשע דחמס״

• ד. אין שליח לדבר עבירה

• 3. סיכום: על תפיסת ההלכה של הלמדן

• חתימה: ״קצות החושן״ – ראשית הלמדנות

• 1. ״קצות החושן״ כחיבור מעבר

• 2. למדנות, פלפול וחשיפת הסוד

• 3. למדנות ומשבר?

• רשימה ביבליוגרפית

• מפתחות

עמודים:

1  2  3  4  6  7  8  9  10  12