פרק חמישי : הלכות דיינים ושאלת הסמכות 7 8 צמחה מן המקורות הללו, אך היא התגבשה והוצגה בסופו של דבר רק בדבריו . רא״ל תלה את ההבחנה בדברי ר׳ יואל סירקיש ( הב״ח ; בית חדש, חושן משפט, סי׳ א ס״ק ג ) , שאכן הביא הבחנה דומה בדעת התוספות, אלא שהבחנתו של הב״ח נאמרה 9 כהבחנה פרשנית בלבד ולא כקביעה הלכה למעשה . מקור אחר, ומפתיע יותר, לחילוק של רא״ל, ניתן למצוא בחידושי ר׳ העשיל מקרקוב על הטור, בדבריו בסימן ג : להרא״ש והרמב״ם דפסקו כרב אחאי דאפי׳ מן התורה לא בעינן ג׳ מומחין, קשה למה לנ [ ו ] דשליחותייהו קא עבדינן, תיפוק דלא בעינן ג׳ מומחין . . . י״ל דלענין זה סגי היכא שאמר לי׳ דון ל [ נו ] כמו שנקראי [ ם ] דייני [ ם ] מה״ת [ = מן התורה ] , אבל לכופו א״י [ = אינו יכול ] מן התורה אלא מומחה ואפשר שצריך אפי׳ ג׳ מומחין, דלהכי [ מהני ] עירוב פרשיות דגם רב אחא ס״ל [ = סבירא ליה ] ( ע״כ ) [ ע״פ = עירוב פרשיות ] שכן כתב [ ו ] התו׳ [ ס ] , והרא״ש בשיטתייה [ ו ] 0 אזיל, עיין בו, והלכך צריכין לומר דעבדינן שליחותייהו, ודוק . 8 הבחנה אחרת, שיש בה הטרמה מסוימת של הבחנתו של רא״ל, הופיעה בדברי הרמב״ן ותלמידיו בסוגיה...
אל הספר