ג. ר׳ יושע פלק: ראש הישיבה

שָׁמַיִם חֲדָשִׁים 56 מובחרים, הלכות הרי״ף והר״ן והמרדכי, הרא״ש והטורים ולדקדק בכל א׳ בסדקים 4 ובחוֹרים, ולכתוב על כל א׳ ביאורים״ . רי״פ חיפש לעצמו ״רבנים מובחרים״ שאיתם יכול היה לעסוק במה שנראה כסדר הלימוד המקובל בבית המדרש האשכנזי באותה התקופה – לימוד ספרי הפוסקים על סדר הש״ס : רי״ף, ר״ן, מרדכי ורא״ש, ועיסוק בספר ״ארבעה טורים״ . אלא שבקשה זו כלל לא הייתה פשוטה . כדי ״לתפוס ישיבה״ במונחי אותם ימים, כלומר להחזיק חבורת לומדים שתלמד אצלו, היה צריך רב בן התקופה לכהן כרב קהילה, שתפרנס 5 החזקת תלמידים הייתה חלק מן החוזה המקובל להעסקת בשבילו את בית המדרש . רב בקהילה . אלא שכאן מונחת הבעיה : רי״פ היה מעוניין ללמוד ב״דעת צלולה״, ולא ראה אפשרות לעשות זאת כרב קהילה מכהן, העמוס בצורכי הציבור . כך כתב בהמשך דבריו בהקדמה : ובראותי רוב התלאות המוטלים על רב המנהיג הקהילה ושמעתא ( בפרט בדרך הנ״ל ) בעי דעת צלולה, בעבור זה היתה שאלתי ובקשתי מה׳ הרועה אותי שימלא שאלתי לזכני לבית תלמוד ולבלתי אהיה גלמוד . וימלא ידי להספיק בו רבנים חשובים ולפניהם אסדר תמידים כסדרן בבוקר השכם ולערוב ערבים . ואכן, תפילתו של ...  אל הספר