ד. התנגדותו של בעל ״נתיבות המשפט״ ותגובתו של ר׳ אריה לייב

פרק שביעי : למדנות קונספטואלית – הדגמה וחידוד 5 כפי שהעלינו זאת, הדגשת הסברה היא מאפיין ברור של החשיבה הלמדנית והיא כרוכה בשינוי ההיררכיה שבין הלומד לבין הטקסט . מעבר להעלאת הסברה עצמה התמודד רא״ל גם עם טענת בעל ה״נתיבות״ לפיה הוא חלק על דברי התוספות, תוך שהוא בחר להתמודד איתה באופן עקיף . ראשית, כדי לחזק את עמדתו ולבסס אותה בספרות הראשונים הביא רא״ל ראָיָה לשיטתו משיטת לאחר מכן הוא שב אל התוספות : ״ומ״ש רמב״ן, שאותה הוא הגדיר כ״ראיה נכונה״ . לחלוק על תוס׳ [ פות ] מסברא . איני חולק ח״ו על דברי תוס׳ [ פות ] ״ ( שם ) . כפי שכבר ראינו בפרק הקודם, מחויָבותו של רא״ל לספרות הראשונים עמוקה ומושרשת . הוא לא יכול היה להציב את עצמו באופן גלוי כמי שחלק על התוספות . אומנם, מחויבות זו לא מנעה ממנו לדבוק בעמדתו, תוך שהוא מוצא פתרונות למדניים שיגשרו על הפערים שבין עמדתו לבין עמדתם של בעלי התוספות : ומה שהניחו בקושיא פרק הזהב [ בבא מציעא ] דף מ״ו [ ע״א, ד״ה ונקנינהו ] דלקני ליה המעות בהודאה, אפשר דס״ל לתוס׳ [ פות ] דסתם גורן מצויין שם בני אדם, וכן הוא באמת מסקנת תוס׳ [ פות ] סנהדרין דף ו׳ [ ע״ב, ד״ה צ...  אל הספר