פרק רביעי : השקר האנושי וחידוש העולם – הקדמת ״קצות החושן״ 5 וכבר האריך הר״ן בדרשותיו דרוש שביעי . . . וז״ל, כי אם היותם שספק טהור על דרך האמת היו אומרים טמא שאחר שהכרעת התורה נמסרה להם בחייהם ושכלם היה מחייב לטמא היה מן הראוי שיהיה טמא אע״פ שהוא בהיפך האמת שכן חייב שכל האנושי והשאר אע״פ שהוא אמת אין ראוי לעשות מעשה כן בדרכי התורה כמו שלא טהרו בעלי מחלוקתו של ר׳ אליעזר אע״פ שנתנה עליהם בת קול מן השמים שהלכה כמותו ולא נסתפק להם שהענין מאת השי״ת ואעפ״כ לא בשמים הוא [ בבא מציעא נט ע״ב ] ( קצות החושן, הקדמה ) . שימוש נרחב זה דורש תשומת לב מיוחדת : עד כמה היה הספר ״דרשות הר״ן״ נפוץ ומה הייתה מידת ההשפעה שלו ? חיבורו של ר׳ נסים בר׳ ראובן ( הר״ן ) , שיש בו רעיונות מקוריים וייחודיים, נדפס לראשונה בקושטא רצ״ג ( 5 ) ולאחר מכן בוונציה שנ״ו ( 596 ) . ספר ״דרשות הר״ן״ לא נדפס שוב במשך יותר ממאתיים שנה עד לשנת תקנ״ז ( 797 ) . אז נדפס בלבוב, בדפוס של הגברת יהודית אשת הרב הגדול ר׳ צבי הירש רוזאניס, אותו הדפוס שבו נדפסו שני הכרכים של ספר ״קצות החושן״ קודם לכן ( 788 ו- 796 ) . כיוון שמהדורת לבוב הייתה מא...
אל הספר