פרק שני : נושאי הכלים לחושן משפט 65 מפעלו של רי״פ מלמד כי ראשי הישיבה לא ראו נתק מובהק בין יצירתם הלמדנית לבין ההלכה, ולהיפך – שאפו לחדש בהלכה ועודדו את תלמידיהם לעשות כן . ניתן להצביע על שורשיה של תפיסת העולם של הסמ״ע בבית מדרשו של מורו ורבו, המהרש״ל . הקדמתו של הסמ״ע, כפי שהזכרתי, קרובה מאוד בתכניה ובצורתה להקדמת המהרש״ל לחיבורו ״ים של שלמה״ . בהקדמה ובחיבור עצמו התפלמס המהרש״ל בהרחבה עם גישתו העקרונית של ר׳ יוסף קארו, ובחר ליצור חיבור הלכה חילופי שיסדר את ההלכה על סדר סוגיות התלמוד . ביסוד הדברים עמדה תפיסתו העקרונית של המהרש״ל, שיִיצגה תודעה אשכנזית ותיקה, לפיה הסמכות האחרונה בדיון ההלכתי נתונה לתלמוד ולוֹבלבד . כל דיון הלכתי 47 פתוח לראיות מן התלמוד, ואין עמדה של ראשון או אחרון שהיא עמדה מחייבת . עמדה זו יש לראות בתוך ההקשר של המאבק על ההיררכיה בעולם ההלכה שתואר לעיל . מול תפיסת ההלכה המונוליטית והמושלמת של ר׳ יוסף קארו הציב המהרש״ל מרחב דינמי בהרבה, שבו ישנו מקום של כבוד ללמדן המקומי וליכולותיו היצירתיות כפרשן . בעיניו של ר׳ יוסף קארו ההלכה שהוא פסק הייתה תוצר, כמעט אוטומטי, של מ...
אל הספר