ה. יד ה׳ והקנוניזציה של ה״שולחן ערוך״ בספר ״אורים ותומים״

פרק שלישי : ״שב שמעתתא״ – על ציר הספקות האשכנזי 0 אשר בו הראה עוצם ותוקף חכמתו, הכי קראו שמו תוקפו [ ! ] כהן״ ( רי״א, אורים ותומים, א, קונטרס תקפו כהן, הקדמה ) . רי״א היה מודע היטב לחידושיו של הש״ך ולאופן שבו הוא התייחס לדברי הראשונים, ולצד התבטלותו בפני הש״ך ביקש לבחון מחדש את הסוגיה : וגלל כן חשבתי להעמיד דברי ועיוני על זה הספר תוקפו כהן ולהביאו בכור הבחינה, ולא שאני רוצה להכריע, כי לא איש דברים כאלה אנכי, וידי אינו בהשיג יד לרחק ולקרב, רק אהיה כתלמיד הדן לפני רבו בקרקע, והראיות והסברות הנכונים בשמועה זו הן הן המכריעות, ויתנו עדותן ויצדקו, ובפרטות במקום שהש״ך דוחה לדברי קדמונים בקושיא, אני אבוא בדבריהם ליישבם, כיד ה׳ הטובה עלי, כי כך חובתינו ויפה לנו ( שם ) . העיסוק בדברי הש״ך הוביל את רי״א להעתיק מחדש ובקיצור את דברי הש״ך עצמם, ולהביא את דבריו רק כתגובה או פירוש : ואם כי ספר תקפו כהן מאריך, וגם אינו בכרך אחד עם ספר תורת כהנים, והירצה לעיין ולהבין דבר, דבר ה׳ זו הלכה, יכבד עליו ללקט בספרים ולפותחן, חשבתי כי טוב הוא להעתיק דברי תקפו כהן בקצרה על סדר פרקיו וסימניו אשר קבע המחבר בספרו, ...  אל הספר