ג. דמות הלמדן

שָׁמַיִם חֲדָשִׁים 08 בכך קיבלה דמותו של הלומד העדפה ברורה על פני הטקסט ועל פני התוצר ההלכתי 8 של הלימוד . תודעה עקרונית זו היא נקודת זיקה חשובה ומרכזית בין הפלפול בבית המדרש הפולני בראשית העת החדשה לבין הלמדנות המודרנית . הברק, החידוש והיצירתיות הם ממאפייניו המרכזיים של המפלפל, כמו גם ההסתייגות מן הפּסַק הלכה למעשה 9 דומה אפוא שגם אם דרכי הלימוד והעדפת החידוד והעיון כתכליתו של הלימוד . האופייניות של הפלפול הפולני לא נמשכו אל תוך העת החדשה, תודעות היסוד שלו נמשכו היְשר אל לב בית המדרש ואל הלמדנות המודרנית . בדרך זו הדגיש ליכטנשטיין את עצמאותו של הלמדן : מידה של עצמאות מחשבתית הייתה מושרשת באישיותו של ר׳ חיים . . . היא איננה מוגבלת לבית המדרש הבריסקאי אלא נוכחת ונפוצה בכל מקום שהגישה הקונצפטואלית מגיעה אליו . אין זה מקרה שאחת מן ההכרזות המהדהדות על המרכיב האנושי בעיצוב היצירתי של התורה מופיעה בהקדמת ספר קצות 0 החושן, אחד מן החיבורים המשפיעים על הגישה הקונצפטואלית במאה הי״ט . מעברו של הפלפול מן השוליים האזוטריים של בית המדרש אל לב העשייה הלמדנית כרוך בשינוי המתודה : את העיון המדוקדק במהל...  אל הספר