א. ר׳ אריה לייב כפוסק

שָׁמַיִם חֲדָשִׁים 80 בשמונה מקומות ברחבי הספר הזכיר רא״ל גם מעשים שבאו לפניו באופן מעשי כחלק מן הדיון ההלכתי . שלושה מתוכם עוסקים במקרים של דיני ירושה, שהוא תחום 58 שלושה שכאמור היה אחד מהבודדים שנשארו בסמכותם של בתי הדין היהודיים . 59 מקרה נוסף מקומות אחרים עוסקים בדינים הנוגעים לעסקאות שונות או לבעלי חוב . 60 המקור האחרון אינו מתייחס באופן ישיר עוסק בוויכוח סביב מקום בבית הכנסת . 6 לשאלה אלא מתאר כתיבת תשובה : ״ובשו״ת כתבתי״, ועניינו ביטול חמץ בפסח . עם זאת, ברור שיצירתו ההלכתית של רא״ל לא פעלה רק במרחב זה . אל תוך 6 נשזרו תובנות פרשניות וקונספטואליות כתיבתו ההלכתית, גם במקרים אלו ממש, רחבות, שהשתרעו הרבה מעֵבר לשאלות ההלכתיות הקונקרטיות . כמובן, במקומות רבים הוקדש מאמץ למדני ניכר גם לשאלות שכלל אין להן נפקא מינה להלכה או שהתחום ההלכתי שבו הן עסוקות כלל לא היה ריאלי . כדרכו של בית המדרש הלמדני, השיח ההלכתי הוא השדה שבתוכו מעובדות השאלות שמעבר לו, הן הפרשניות והן הקונספטואליות . בהיעדרו של מרחב יישום ממשי לשדה ההלכתי הודגש הממד הלמדני בתוך הפּסיקה, וגם כאשר הייתה שורה תחתונה להלכה, ל...  אל הספר