ד. דגש משתנה: סמכותו של ה״שולחן ערוך״ ועלייתה של הפרשנות התלמודית במאה הי״ח

שָׁמַיִם חֲדָשִׁים 7 התלמודית, העיסוק במנעד רחב של פרשנויות לכל סוגיה והוויתור על ההנחה שלכל סוגיה ישנה אמת פרשנית אחת – את אלו מנה מאירסון כהשפעות ספרות נושאי הכלים על דרך יצירתו של בעל ״פני יהושע״ . את חידושו של האחרון ניתן לראות כיצירת סינתיזה מחודשת בין ספרות ה״שולחן ערוך״ לבין פרשנות התלמוד . הזיקה בין תהליך זה לבין מגמותיו של ספר ״אורים ותומים״ ברורה : העלייה בכוחו היחסי של בית המדרש והדגש הלמדני משקפים היטב את שינויי האיזון בתוך המרחב התורני, ואלו באים לידי ביטוי הן בתפוצתם הרחבה יותר של פירושים לתלמוד והן בהעצמת הממד הלמדני בכתיבתם של נושאי הכלים . נראה שברקע מגמה זו ניצבה גם התעצמות בתהליך שהצבענו עליו, של הקנוניזציה הכפולה בבית המדרש האשכנזי . ככל שהתקבע יותר מקומו של ה״שולחן ערוך״ כחיבור קנוני בבית המדרש וכמקור המרכזי לפסיקת הלכה למעשה, השתנה בהתאם מקומו של התלמוד, והקנוניזציה שלו קיבלה משמעויות מחודשות . התחזקותו של ה״שולחן ערוך״ כמרכז ספרות הפּסיקה והעצמת תודעת הפער שבין ראשונים לאחרונים בעת החדשה המוקדמת הובילו לכך שהאפשרות לפסיקת הלכה באופן ישיר מתוך הסוגיה נתפסה כאפשרות...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן