ב. החידוש כשקר

שָׁמַיִם חֲדָשִׁים 6 דור אחר דור פלאים ירדנו, ספרים חדשים בדינים מלאו תבל, ועִמם רבו הספקות והשאלות, עד שבכל דין ודין יש אלפים פנים לכאן ולכאן, זה אוסר וזה מתיר, כאשר יקרה לרוב בדיני עגונה, וביותר בדיני ממונות – הדיָּן יעשה כחפצו באין מפריע, כי בקל ימצא ראיות לדבריו . . . עומק שכלם הִתְעָם מני דרך להשים מעקשים לפניהם למישור, יען רצו כל אחד מהם להוסיף על אשר לפניהם ולהיות גם הם בחבל המחברים . וכאשר מצאו כי כל הפלפולים האמִתיים והנוטים לאמת כבר נאמרו ונשנו בספרים הרבה, הוכרחו ללכת בארחות רחוקות ונפלאות לא עבר בהן עוד איש, ושמו בדברי הקדמונים ז״ל מחשבות לא חָשְבוּן ולא עלו על לבם, ויחזו משאות שָוְא ומדוחים . . . הוי רועי ישראל ! עד מתי לא תפקחו עיניכם על המכשלה הזאת ? אתם חשבתם להגדיל תורה ולהאדירה בפלפוליכם, והנה בהם יפעת יקרתה 6 לארץ תשפילו . דרכי לימוד התלמוד המקובלות הותקפו על ידי המשכילים כפלפולים של שקר . בעיניו של שי״ר, הרצון להוסיף חיבורים ולחדש מאלץ את המחברים החדשים ״ללכת בארחות 7 רחוקות ונפלאות״ וליצור ספרות סבוכה, שתוֹלה בדברי הקדמונים מה שאין בהם . ביקורת דומה נמצא בדברי משכי...  אל הספר