ב. בין אשכנזים לספרדים

שָׁמַיִם חֲדָשִׁים 8 ״שוב מצאתי בשיטה״ . במקומות רבים נוספים העיד רא״ל במפורש על כך שלימוד 55 הראשונים הספרדים בסוגיה היה תוספת על גבי הבסיס הראשוני של הלימוד, שכנראה כָּלל את הגמרא עם פירוש רש״י ותוספות ואולי חיבורים אשכנזיים נוספים דוגמת הרא״ש . כאמור, הוא אף היה מודע היטב לעובדה שכתבים אלו לא היו מונחים 56 לפני קודמיו . ולמרות זאת, נראה שדווקא כתבי הספרדים היו קרובים יותר לאופן שבו למד רא״ל . במקומות רבים דומה כאילו רא״ל עמד ישירות מול הסוגיה, כתף אל כתף עם הראשונים הספרדים . דרך קריאתם בסוגיה, פרשנותם הצחה והמלאה, מבטם על הסוגיה הערוכה כמכלול אחד – כל אלו קרובים ברוחם לאופן שבו קרא רא״ל את הסוגיות השונות . בנוסף, כפי שראינו בסימן רמא, בכתבי הספרדים מצא רא״ל התמודדות ראשונית עם השאלות העקרוניות שהטרידו אותו . כאן מצא רא״ל בחידושי הרשב״א את העיסוק הראשוני בשאלת היחס שבין דיני ממונות לדיני נפשות . אומנם, תירוצו של הרשב״א לשאלה זו הוא תירוץ מקומי, שלא התקבל על דעתו של רא״ל . הבחנתו של רא״ל עצמו, שנשענה על היסודות שעלו בדבריו בסימן לד, חרגה כבר מן הפרשנות המקומית אל חשיבה למדנית קונספטו...  אל הספר