שָׁמַיִם חֲדָשִׁים 66 דבריו מרחיקי לכת : כל סמכותם של השופטים מתבססת לדבריו על הנהגה בלבד, שמטרתה תיקון העולם . גם השליחות מוצגת בדבריו באופן מוחלש מאוד . מול עמדה זו מתקבלת תמונה שונה לחלוטין בדברי הרמב״ם . לדבריו, אין הבדל עקרוני בין מערכת המשפט היום לבין זו הנדרשת על פי דין תורה, כיוון שגם מעיקר הדין הדיוטות יכולים לדון בדיני ממונות . אם כן, קבלת עמדתו של רב אחא בריה דרב איקא, גם אם יש בה הפחתה של ה״הילה״ של מערכת המשפט בדיני ממונות, משמרת 9 באופן יציב וממשי את סמכותו של בית הדין בזמן הזה . ר׳ יוסף קארו בחר לפתוח את חלק חושן משפט ב״שולחן ערוך״ באופן שמדגיש ומנכיח מאוד את מוגבלותו של בית הדין בימיו . הספר נפתח במילים ״בזמן הזה״, והוא מתאר את התחומים המוגבלים שבהם רשאים הדיינים לעסוק : בזמן הזה, דנים הדיינים דיני הודאות והלוואות וכתובות אשה וירושות ומתנות ומזיק ממון חבירו, שהם הדברים המצויים תמיד ויש בהם חסרון כיס ; אבל דברים שאינם מצויים, אף על פי שיש בהם חסרון כיס . . . או דברים שאין בהם חסרון כיס אף על פי שהם מצויים . . . וכן כל הקנסות שקנסו חכמים . . . וכן כל המשלם יותר ממה שהזיק,...
אל הספר