שָׁמַיִם חֲדָשִׁים 6 ואכן, לשונות רבים ב״קצות החושן״ העוסקים בשטרות מלמדים על תפיסה נטורליסטית של אופן פעולתו . מקור מעניין ראשון שראוי לציין בהקשר זה הוא דברי רא״ל בסימן כה ביחס לשורף שטרו של חברו . הוא נזקק שם להבחנה בין שני מקרים שבהם אדם הזיק את שטרו של חברו : מקרה אחד שבו אדם מכר לחברו שטר הלוואה ומקרה שני שבו אדם שרף את שטרו של חברו . התוצאה ולאחר מכן מחל עליו, לכאורה זהה בשני המקרים : בשניהם בעל השטר אינו יכול לעשות בו שימוש נוסף . עם זאת, בכל זאת יש הבדל : ודאי מוכר שטר חוב אין לו ללוקח שום הקנאה בגוף החוב ואין לו ללוקח רק שעבוד נכסים . . . וכיון דאין לו ללוקח בגוף החוב רק בשעבוד נכסים א״כ אפילו הזיק בידים שעבודו של חבירו כגון שחפר בה בורות שיחין נמי אינו אלא גרמי . . . אבל שורף שטרותיו של חבירו דהמַלוֶה יש לו גוף החוב ומשום הכי כשמזיקו הוי מזיק ממש ולא גורם, דדוְקא מזיק שעבודו הוי גורם כיון דגוף הנכסים אינו שלו וגוף החוב לא קלקל, אבל שורף שטר הרי הפסיד גוף החוב וזה הוי מזיק ממש ( קצות החושן, סי׳ כה ס״ק ב ) . לטענת רא״ל, המוחל על שטר חוב שמכר אינו אלא מזיק בעקיפין, כיוון שהקונה...
אל הספר