שָׁמַיִם חֲדָשִׁים 44 57 אם יצא חפשי להגיד פלפולים כרצונו באין מפריע . ההבחנה הפסיכולוגית של רי״ס מרתקת : החתירה אל האמת מוצגת בדבריו כשאיפה שאיננה מודעת להטיות המובְנות של הלומד . הניסיון למצוא את האמת האחת מכשיל את האוחז בו מלהשיג את האמת, ודווקא הוויתור המודע על אמת זו הוא זה שיכול לאפשר השגה קרובה יותר אליה . במקום אחר ניסח רי״ס את דבריו בלשון שדומה ממש ללשון רא״ל בהקדמתו : האדם, באשר הוא אדם . . . בכל זאת אדם הוא, וכחות נפשו בקרבו המה, אין בידו להפרישם משכלו . לזאת אין ביד האדם לבוא אל שכל אמיתי המופרש ומובדל לגמרי מכוחות הנפשיות, והתורה נתונה לבני אדם לשפוט בה על פי שכל 58 אנושי , בטהרתו האפשרית . השילוב האנושי בין כוחות הנפש לבין השכל אינו מאפשר לשכל להתגלות באופן טהור, ולמרות זאת התורה נתונה לבני אדם לשפוט בה . בהמשך הדברים הדגיש רי״ס עוד יותר את גדולתו של החידוש האנושי היצירתי, ודווקא במקום שבו הוא אינו מתאים לאמת האלוהית המופשטת : וכשאדם מוצא דבר תורה אשר נתקבלה להלכה, לא שלו היא, רק התגלות דבר אשר היה נעלם עד כה . אכן אם לא נתקבלה להלכה, ובכל זאת תורת ה׳ היא וההוגה בדבריו מק...
אל הספר