שָׁמַיִם חֲדָשִׁים 84 [ כתובות מז ע״א ] גבי כתב לה כסות או כלים כו׳ דאיפליגו בה רש״י ור״ת [ = ורבנו תם ] ורש״י מפרש לה במן האירוסין דוקא אבל במן הנשואין גובה הכל . ור״ת מפרש לה במן הנשואין כדאית׳ התם במרדכי ובתוספות על זה כתב וז״ל ואמר הר ״ ר שמואל בן רבינו ברוך דאם יתפוס החתן 7 המוצי ׳ [ א ] מחבירו עליו הראייה שיאמר קים ליה כרש ״ י וכו׳ . המקרה שבו עוסקת תשובתו של ר׳ שמואל בן ברוך הוא באלמן מן הנישואין, שהיה אמור לקבל נדוניה לחתונתו . הגמרא בכתובות קובעת שכאשר האישה מתה, הבעל אינו מקבל את הנדוניה שהובטחה לו . רש״י ביאר שמדובר דווקא על ארוסה שמתה קודם חתונתה, אך בנשואה שמתה הבעל יקבל את הנדוניה . רבנו תם חלק עליו ופסק שגם במקרה של אלמן מן הנישואין הוא אינו מקבל את הנדוניה . חידושו של ר׳ שמואל בן ברוך הוא שעל אף שהוא לא הכריע במחלוקתם של רש״י ורבינו תם, אם יתפוס החתן את הנדוניה – לא יוציאו אותה מידיו, כיוון שהוא יכול לטעון ש״קים ליה כרש״י״, כלומר שעומדת לצידו עמדתו של רש״י בפרשנות הסוגיה . בהמשך לעמדתו של ר׳ שמואל בן ברוך פסק כך מהר״י קולון גם במקרה שלפניו : כיוון שנושא הדיון נתון במחלו...
אל הספר