ג. ״שב שמעתתא״: למדנות קונספטואלית

שָׁמַיִם חֲדָשִׁים 0 גם ב״קונטרס הספקות״ ישנה קונספטואליזציה מובהקת, ובמובנים רבים סדורה יותר 75 עם זאת, המסגרת הכללית של ״קונטרס הספקות״, בניגוד לזו מזו שב״שב שמעתתא״ . של ״שב שמעתתא״, משמרת את גבולות הדיון הקודמים . ייחודו של ״שב שמעתתא״, שעליו ניסינו להצביע כאן, הוא בשינוי המסגרת ובהצבה גלויה וישירה של הדיון הלמדני כמוקד היצירה . לסיכום, ״שב שמעתתא״ – פרי הביכורים של יצירתו הלמדנית של רא״ל, מבשר חידוש של ממש והדגשה של הממד הקונספטואלי בספרות ההלכתית . כזכור, יצירה נועזת זו לא פורסמה מייד עם חיבורה . חששותיו של רא״ל הביאו לדחיית הפרסום ולהעדפת המסלול המקובל – כתיבה פרשנית על גבי ה״שולחן ערוך״ . ״קצות החושן״, בניגוד ל״שב שמעתתא״, לא הציב במרכזו הגלוי את הבירור הקונספטואלי והוא אינו ערוך באופן תמטי . עם זאת, נראה שאין לראות בכך נסיגה מן הקו העקרוני שהוביל את רא״ל בחיבור ״שב שמעתתא״ . הבחירה לפרסם את ״שב שמעתתא״, גם אם באיחור, מלמדת על כך שרא״ל המשיך לראות בו יצירה משמעותית . בחלקו השני של חיבור זה אטען שאחד ממאפייניו המיוחדים של ״קצות החושן״, שהוא שהוביל למקומו המרכזי בבית המדרש הלמדני...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן