5. ״קצות החושן״: חוליית חיבור

מבוא 5 הם והנלוים להם, וחוזר ומתגלה ביפעת זהרו בשוליו וב״קצהו״ . ונעוץ סופן בתחילתן . הפך הקצה לראש . ממנו פִּנה וממנו יתד והוא משמש בפום רבנן ותלמידיהן לאבן הראשה ולנקודת מוצא . הוגים בו בעיון נמרץ לאו דוקא בתורת פירוש לשלחן הערוך, ולאו דווקא בתורת פוסק הלכות – קובעים 0 בתורת משנה ראשונה, כבנין אב אשר ממנו נמשכים בו תליסר מתיבתא קוִים, במישרין ובעקיפין, לארכם ולרחבם, ו – מה שחשוב יותר – לעמקם של חדרי תורה במרבית סוגיות התלמוד . דרך הבנתו הישרה ואופן הסברתו הקולעת, מאין כמותם ליישר את השכל ולהדריך את הוגי התורה לבל ילכו ארחות עקלקלות . לא לחנם נתקבל הספר בחיבה ובהערצה במרבית הישיבות הגדולות . תיאורו המפורט של הרב זוין מצביע היטב על מקומו הייחודי של ״קצות החושן״ כחוליית חיבור בין תקופות והקשרים במרחב היצירה ההלכתית . נפתח במחצית השנייה של דבריו, המצביעה על התקבלותו הרחבה של הספר בעולם הישיבות . מרכזיותו של הספר בתהליך התפתחותה של שיטת הלימוד החדשה בולטת ומודגשת בדברי רבים . הספר נתפס כמורה דרך למדני וכחיבור מפתח בהתפתחותה של דרך הלימוד החדשה . כך כנזכר, התקבלותו של הספר כרוכה כנראה בעיק...  אל הספר