ד. המודרנה והדיון על גבולות ההכרה

שָׁמַיִם חֲדָשִׁים 48 מן החיבורים המרכזיים שראו אור בתקופה זו . בשנת 0 7 פרסם הפילוסוף הבריטי האמפריציסט ג׳ורג׳ ברקלי את ספרו ״עקרוני הדעת של האדם״, ובו דיון מחודש בגבולותיה של ההכרה . כעשרים שנה לאחריו פרסם דיוויד יוּם את ספרו ״מסכת טבע האדם״ . לקראת סוף אותה המאה פרסם עמנואל קאנט את חיבורו הגדול ״ביקורת התבונה הטהורה״, שבו הציב את מבנה ההכרה האנושית כבסיס לכל ידע אפשרי . במובנים רבים, ניתן לשרטט את עליית הנאורות כחיפוש מחודש וחופשי אחר האמת . בספרו ״הגיונות״ העניק דקארט להיגיון הרביעי את הכותרת ״על האמיתי ועל השקרי״ . בדבריו שם הוא בחן את היכולת האנושית לעמוד על האמת : ״יש בי כח מסוים לשפוט, כוח אשר ללא ספק קיבלתיו מן האל, כמוהו ככל יתר הדברים שיש לי ; והיות שאין ברצון האל לתעתע בי, הרי בוודאי לא חנן אותי בו כך שאני עשוי לטעות, 70 כל עוד אשתמש בו כראוי״ . לדברי דקארט, הטעות איננה אלא חוסר אנושי מקרי שניתן להתגבר עליו . בהמשך הוא קבע את הבהירות הרבָּה שמעוררת התובנה בשכל כמבחן המרכזי לאמיתותה . בכך מתרחש מהפך משמעותי, שבו הופך השכל האנושי לקנה המידה המרכזי של האמת . כותרת המשנה של חיב...  אל הספר