הספר שלפנינו עוסק בחיי היום-יום בגטו וילנה, אחד הגטאות הגדולים והנודעים במלחמת העולם השנייה. הוא מבוסס על עבודת דוקטורט, שנכתבה תוך שימוש נרחב במסמכים מארכיונים מובילים בארץ ובעולם ובעדויות של ניצולים. אף כי רבות נכתב על התארגנות המחתרת בגטו וילנה ועל תנועות הנוער, הרי אין בספרות תיאור של חיי תושבי גטו וילנה על כל היבטיהם - חינוך, בריאות, תרבות, חיי הדת, תעסוקה, הברחות, מנגנוני המשפט הפנימיים, העזרה ההדדית וגם תופעות שליליות שלא נעדרו מן החברה שחיה בתנאים בלתי אנושיים ובחוסר ודאות מה יילד יום. בתחילת הספר מביא עינת בגילוי לב את סיפורו האישי ואת סיפור הצלתו הלא-ייאמן, ובנספח את העדות שנגבתה ממנו כילד מיד לאחר המלחמה, שעל אודותיה שכח והיא נתגלתה לו בארכיון בפולין. הספר מוסיף למדף ספרי השואה התבוננות מקורית ומרתקת של פרק בלתי מוכר ומעורר מחשבה, לא רק על אורחות חייהם של יהודי גטו וילנה אלא גם על התנהגותם של בני אדם שנמצאים תחת מצור ודיכוי, על רגעי חמלה וחסד בצל המוות ועל רוע בלתי נתפס. (מן המעטפת האחורית).
אל הספר