בגטו ניטשטשו ונעלמו הדפוסים החברתיים והכלכליים של יהודי וילנה שהתגבשו במשך עשרות שנים . האובדן הנורא והשוני הקיצוני בתנאי החיים ניתקו את הרצף המסורתי וקבעו מדרג חברתי חדש שבראשו עמדו אלה שהייתה להם יכולת לגלית ומעשית להתקיים , משמע בעלי שיינים , אנשים עם אפשרויות להשיג מזון , שהצליחו להשתלב בממסד הגטו וכיו . "ב מי שעמדו בעבר בראש הפירמידה – נושאי משרות בקהילה , בעלי הון ומעסיקים , רבנים , אקדמאים ודומיהם – הוחלפו בבעלי מלאכה , פקידים בכירים ביודנראט ובמשטרה ובמבריחי סחורות . באופן אירוני היו כאלה שדווקא בגטו הגיעו לפסגה שלא יכלו להגיע אליה לפני המלחמה . אחרים , שכל חייהם נהנו מכבוד ומיוקרה , מצאו עצמם בתחתית המדרג החדש . כבר עם הכניסה לגטו התגלו הבדלים במצבם הכלכלי של התושבים . אלה שהעזו להכניס כסף ודברי ערך ואלה שמזלם שיחק להם ומצאו דירות עם רכוש , היו במצב טוב יותר מזה של האחרים . בין "המאושרים" האלה היו רבים מבני המעמד הנמוך – עגלונים , פועלי תחבורה , חנוונים , מבריחים "מקצועיים , " אנשי כספים – אנשים שגם בימים כתיקונם פעלו בגבול שבין מותר ואסור והיו בעלי אומץ , תחכום וניסיון כדי לה...
אל הספר