נוכח מעשי החטיפה והיעלמותם של החטופים החלו יהודי וילנה להשתמש במחבואים שכונו "מאלינות" ( מאלינעס . ( השם "מאלינה" נלקח מהז'רגון של העולם התחתון – שהשתמש בו עוד לפני המלחמה לציון מסתור מפני השלטונות , וייתכן גם שנלקח מהמלה העברית מלונה – ונעשה נפוץ מאוד בקרב האוכלוסייה . בתחילה היו אלה מקומות מסתור פשוטים ביותר , למשל , חדר בדירה שדלתו הוסתרה באמצעות ארון שהוצמד אליה מהצד החיצוני , דבר שחייב תמיד כי מישהו יתנדב להציב את הארון ובעצמו יישאר מחוץ למחבוא תוך סיכון חייו . עם הזמן הגיעו הדברים לידי הקמת מערכות שלמות של חדרים מוסתרים במרתפים , בעליות גג ובחצרות . המאלינות היו המפלט וההצלה של האוכלוסייה היהודית ואמצעי ההתגוננות מפני החטיפות והרצח . כאשר תכפו מעשי הכאפונעס , יותר ויותר יהודים הקימו מאלינות בבתיהם ורבים נותרו בחיים בזכותן . עם הכניסה לגטו החלו שוב לבנות מאלינות . הערת המחבר : זכורים לי מספר מקרים שבהם הן הצילו אותנו . אחד מהם היה לאחר חיסול הגטו השני , כאשר הצלחנו להגיע ממנו לגטו מספר . 1 באחת האקציות הראשונות התחבאנו בחדר שהוסתר על ידי ארון . החיפושים של הגרמנים והליטאים בשלב זה...
אל הספר