לפנינו ספר מרתק , כואב ומורכב כאחד . לכאורה הרבה נכתב על גטו וילנה : ספרו החשוב של יצחק ארד , "וילנה היהודית במאבק ובכליון" ( 1976 ) ושני הכרכים "תולדות השואה בברית-המועצות והשטחים המסופחים ( 2004 ) , " מאת אותו חוקר עצמו ; יומנים , ביוגרפיות על אישים שונים וספרי זיכרונות של ניצולים . אף הספרות היפה והתיאטרון עסקו בגטו וילנה ובבעיות מוסריות הקשורות למנהיגי הגטו , לסולידאריות של תושביה ( המחזות "גטו" ו"אדם , " של יהושע סובול , ( וויכוחים רבים ביחס למחתרת הגטו ולמנהיגותה , בעיקר לאור הפרשה הטרגית של הסגרתו של ראש המחתרת יצחק ויטנברג . בווילנה הבינו חברי תנועות הנוער את משמעות הפתרון הסופי , שאינו חל רק ברמה המקומית של וילנה או ליטא , אלא מיועד לכל יהודי אירופה , כפי שניסח זאת אבא קובנר בקריאה : "אל נלך כצאן לטבח . " המחתרת שהתארגנה בווילנה כללה את מרבית תנועות הנוער הציונות והלא ציונות . בסתיו , 1943 החליטו הגרמנים על חיסולו של הגטו , רצחו חלק מיושביו ואחרים שלחו למחנות באסטוניה , ורבים מאנשי המחתרת יצאו אל היער ללוחמה פרטיזנית . חלק ניכר של המחקר על גטו וילנה , וכן ספרי הזיכרונות הראשונ...
אל הספר