במסגרת מכלול התפקידים שהיודנראט מילא היה גם הטיפול בנושאי כלכלה ותקציב . ההוצאות היו גבוהות ביותר : היה עליו לשלם את המשכורות לכל המנגנון המנהלי – פקידי היודנראט , אנשי המשטרה , מורים , עובדי רפואה , פועלי בתי המלאכה , פועלי ניקיון ואחזקה , מועסקים במוסדות שונים ועוד . הוא היה צריך לשלם בעבור המזון שהובא לגטו , בעבור חומרי הגלם , אספקת החשמל ושירותים אחרים שהגטו קיבל מהעירייה . כן נדרשו סכומי כסף גדולים לעזרה סוציאלית , לתשלומים גלויים , לכספי שוחד לגרמנים ולליטאים ולדרישות פתע וסנקציות שהטילו מפעם לפעם הממשל או יחידים . לפיכך , היודנראט נאלץ לדאוג למקורות הכנסה , דבר קשה ומורכב לאור מצבם הקשה של יהודי הגטו . הטיפול בפועל בכל הקשור לכספים היה נתון בידי מחלקת הכספים בראשותו של אברהם זיידשנור , שגם ניהל את קופת הגטו מאחר שהמקורות המסורתיים – מסים לקהילה ותשלומים בעבור שירותים מטעם מוסדות הקהילה השונים – כבר לא היו בנמצא , התבססה מחלקת הכספים על גביית מסים ועל תשלומים מהשכבות החדשות של בעלי ההכנסות ומהיטלים , דמי רישוי ומקורות אחרים : א . מס על הכנסה מעבודה – נגבה בעיקר מהעובדים שהועסקו מ...
אל הספר