א. וילנה ויהודיה ממלחמת העולם הראשונה עד הכיבוש הגרמני בשנת 1941

את העיר וילנה ייסד במאה הארבע עשרה הנסיך גדימין ששלט בנסיכות ליטא הגדולה . יהודים החלו להגיע לווילנה במאה השש עשרה ומאז גדל היישוב היהודי בהתמדה . העיר זכתה למעמד חשוב בממלכת פולין-ליטא ועם אובדן עצמאותה , בסוף המאה השמונה עשרה , עברה לשלטון רוסיה הצארית . בספטמבר , 1915 במהלך מלחמת העולם הראשונה , כבשה גרמניה את וילנה ושלטה בה כשלוש שנים . לאחר מכן הייתה וילנה זירה למאבקים בין שלוש מדינות : ברית-המועצות , לאחר המהפכה הסובייטית , משנת , 1917 ושתי מדינות שהוכרו כמדינות עצמאיות מחדש , על פי הסכמי ועידת ורסאי – פולין וליטא . לפני עזיבתם את וילנה פעלו הגרמנים להקמת מדינה ליטאית שתהיה בעלת בריתם . לשם כך אישרו את ייסודה של מועצה ליטאית ארצית ה" – טאריבה" , ( Taryba ) שהכריזה בראשית 1918 על עצמאות ליטא כשווילנה נכללת בגבולותיה . בתקופה זו היה המצב הפוליטי של העיר בלתי יציב . מחד גיסא היה בה עדיין ממשל צבאי גרמני , ומאידך גיסא דרשו הפולנים , שעמדו על סף קבלת עצמאות , את סיפוחה לפולין . הליטאים , מצדם , רצו לשמור את העיר ברשותם ועשו מאמצים לקבל את תמיכת היהודים ( לשם כך הקצו להם מקומות ב"טאריב...  אל הספר
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'