|
|
עמוד:12
יועדה קומת הקרקע לחנות ששימשה לפרנסתנו . אנחנו היינו משחקים עם הילדים הפולנים בכפר , בעיקר במשחקי "רועים ורועות , " ועל אף הקשיים בתקשורת מצאנו דרך לתקשר ולהשתובב יחד . באורח פלא נשתמרו כמה צילומים מאותם ימים . הייתי אז בן שלוש או ארבע בלבד . ברחוב שלנו , לא הרחק מביתנו , גרה אחותה של אמי , זלדה , עם בעלה שלום קפלן , בנה היחיד הירשקה , ואמה – סבתי – מרה-לאה . הם התפרנסו ממאפייה ומחנות והיו מבוססים מאוד . היה להם בית גדול ומרשים שהיה ממוקם במרכזה של חלקת אדמה גדולה שהשתרעה עד לנהר כמעט . לבן דודי הירשקה שמורה פינה חמה בלבי עד היום – יותר משבעים שנה אחרי הירצחו בגיל . 17 אהבתי אותו ואת המשחקים עימו . איני יכול לשכוח איך היה מעיף אותי לתקרה ומזכה אותי בבייגלה חם מהמאפייה של הוריו . למדתי בגן ילדים ליטאי וקיבלתי שיעורים פרטיים מהשוחט . אהבתי מאוד את האותיות , בין אם לטיניות או עבריות , ופיעמה בי תשוקה עזה ללימודים . שיחקתי עם האותיות וככל שהכרתי והתעמקתי בהן נהניתי יותר , אם כי איני בטוח שעד הכיבוש הגרמני ידעתי קרוא וכתוב . עד הכיבוש הגרמני עם פרוץ מלחמת העולם השנייה החלו להגיע לווילנה גלים גלים של פליטים מפולין . הבשורות בפיהם היו קשות ולוו אצלנו בדאגה עמוקה שהשתקפה מעיניהם של הוריי . עם זאת , זכורה לי ההתבדחות על היידיש המוזרה שבפיהם השונה מהשפה התקנית שהקפידו עליה יהודי ליטא . כך למשל , אצלנו "א הון" ( עם חולם – תרנגול ) אצלם זה "א הון" ( עם שורוק – תרנגולת , ( ואילו "א הון" שלנו היה אצלם "א הין" – שמשמעה אצלנולשם . השינויים שחלו בעיר נתנו אותותיהם גם בנו . חילופי השלטון – תקופה קצרה סובייטי , לאחר מכן ליטאי עצמאי , ושוב סובייטי אך במסגרת הרפובליקה הליטאית – הביאו בסופו של דבר להלאמת מפעלים , להחרמת רכוש של "בורגנים " ולגירושים לסיביר . בעיר השתררה אווירה
|
|