הפקודות הגרמניות אסרו על סחר בין יהודי הגטו לתושבי הסביבה . לעובר על החוק היה צפוי עונש חמור שבעבור היהודים משמעותו הייתה מאסר ומוות . ואכן , עשרות יהודים הובאו לכלא לוקישקי ולפונאר בגין עברות סחר . באחד המקרים נורו למוות שש נשים יהודיות שנסעו ברכבת לביאלה ואקה לצורך מסחר ; במקרה אחר הוכנסו לכלא בגלל הברחות ששה עשר איש , ביניהם שלוש עשרה נשים , שכעבור זמן מה נורו למוות ( בתוך קבוצת הנרצחים היו גם כמה לא יהודים . ( ב-30 באפריל 1943 רצחו הגרמנים את הזוג אהרון ורבקה שולקין שיצאו לכפר ליד וילנה לקנות מצרכים . הם נורו למוות במקום . בעקבות מקרה זה פרסם גנס אזהרה לבל יימצאו יהודים מחוץ לעיר . ובכל זאת , על אף כל הסיכונים , לא פסקו המסחר וההברחות שמבחינת תושבי הגטו היו כורח המציאות . ואם ההסתכנות של היהודים מובנת , נשאלת השאלה מה הניע את הגויים לשתף פעולה עם היהודים במסחר ובהברחות , ולהעמיד את חייהם בסכנה כל כך גדולה . נראה שהסיבה העיקרית הייתה רווח כספי – האפשרות להתעשר ולהסתדר בחיים בתוך זמן קצר . זה אמור הן לגבי המוכר הקט – האיכר מהכפר שציפיותיו היו צנועות ביותר , 17 להלן סיכום המספרים , שה...
אל הספר