ג. מצב היהודים עד הקמת הגטו: השפלה, חטיפות ורצח, פונאר, היודנראט

צווי דיכוי ואפליה כבר מראשית הכיבוש הטילו הגרמנים והליטאים על היהודים צווים ופקודות של אפליה גזענית , ששיבשו לחלוטין את אורח חייהם , ואכפו באכזריות הוראות חמורות של השפלה וביזוי . קרוק מציין ביומנו , ב-29 ביוני : 1941 " היום הכניסה המשטרה הליטאית חידוש בתורים לחנויות ... בצד אחד יעמדו שמים ( יהודים ) ואילו נוצרים יעמדו בצד שמאל , " והוא מוסיף באירוניה : "ניסיון להוציא לפועל את חוקי נירנברג ... באמצעות ליטאים . " וכן : ... " הייתי מן הסתם ה-500 בתור ... אנשים הולכים מכות ... אחד מלשין על השני בפני השוטר הליטאי ... והוא נהנה ומתעלל . אני מרגיש איך הדם שותת ממני ... אני בורח מהתור ונשאר בלי לחם . " המחסור בלחם הביא לתורים ארוכים לפני המאפיות והחנויות , והתושבים נאלצו לעתים לחכות שעות . בזמן ההמתנה היו הסדרנים הליטאים והפולנים מוציאים את היהודים מהשורה ומעבירים אותם לסוף התור . ואם פולני בעל מצפון ניסה להעיר או להתנגד למעשיהם , הוא הסתכן בהעלבה ולעתים נענש במכות . היהודים החלו לאפות בעצמם את הלחם ומיני הבצק . הקנייה בשווקים הוגבלה ליהודים רק לשעתיים ביום , בין , ל-12 10 וגם זאת לא בכולם . ...  אל הספר
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'