הספר פורש את קורות מפעל ההתיישבות היהודית בהרי חברון ובגוש-עציון במחצית השנייה של תקופת המנדט הבריטי בארץ-ישראל, מעת ההכרזה על מפעל ההתרמה 'נחלת הרצוג' לגאולת קרקעות בסביבות ירושלים עד שהופר השקט הביטחוני בימים שקדמו למלחמת השחרור.
על שני הצירים עומד המפעל ההתיישבותי הנדון - תהליך רכישת הקרקעות והמעשה ההתיישבותי, והם נדונים מפנים רבות החושפות את הרשת המורכבת של מפעל ההתיישבות.
המחבר משחזר את הפעילות ההתיישבותית ומאפיין אותה על- פי מתודות המחקר הגיאוגרפיות- היסטוריות ובה בעת הוא בוחן בחינה מעמיקה את מערכת הגופים שהיו אחראים לעיצובה של המפה ההתיישבותית היהודית בהרי חברון ובגוש עציון, ומנתח את מניעיהם ואת דרכי פעולתם.
סוגיית המאחז באזור ההר שתבע מאמץ אדיר מן המתיישבים, מדגימה את מכלול הבעיות הייחודי שבו היו כרוכים ההיבט המרחבי והמדיני כאחד.
אל הספר