אפשר לפתחם מעבר לצורכי הצריכה העצמית — העמיד קושי רב , שגם משואות יצחק התחבטה בו . והביא את המרכז החקלאי של הפוהמ"ז לדרוש מן המוסדות לעשות ניסויים של גידולי שדה באזור כדי למצוא את הדרכים המתאימות לגדלם בהר . במכתביהם לקק"ל ולמחלקת ההתיישבות הם כותבים בין השאר : ... " עברו שנים ובשטח זה [ של גידולי שדה בהר , י"כ ] התקדמו אך מעט . המשקים בדרך כלל מביאים את המספוא הירוק מהעמק . למשקינו בהרי חברון פתרון כזה לא בא בחשבון . בכוחות עצמם ובידיעותיהם המקצועיות המשקים לא התגברו על הבעיות המקצועיות ויש לטפל בהן במרוכז מטעם תחנת הניסיונות . החקלאות בהר ובמיוחד בענפי השדה היא עדיין אקספרמנטלית בעיקרה ובהצלחת ענפי השדה , ובמיוחד גידולי המספוא , תלויה הצלחתו של המשק החקלאי ההררי בכללו . רק ניסיונות מכוונים יוכלו להביא פתרון רצוי לשאלות החקלאות שהן קשות כל כך באזור זה והדורשות טיפול ויזמה מבמשקי העמקים " . ויץ ראה צורך דחוף להיענות לדרישה זו וברוח זו פנה למחלקת ההתיישבות . ואולם רק באוקטובר 1947 החליטה תחנת הניסיונות ברחובות להתחיל בביצוע הניסויים בגידולי שדה בכפר עציון . במימונה הוצע לזרוע מספוא בשטח...
אל הספר