את מרבית עבודות הבנייה וכן את עבודות הנגרות במקום עשתה הקבוצה עצמה . זו היתה דרך לחסוך בהוצאות ולהבטיח את טיב העבודה , ולמטרה זו אף נשלחו חברים להשתלמויות מקצועיות . מקורות המימון של הקבוצה והידרדרות מצבה הכספי כמו בכפר עציון , גם במשואות לא יכלו תקציב ההיאחזות והשכר ששילמה הקק"ל בעד עבודות הכשרת הקרקע , הייעור וסלילת הדרך , להבטיח את פרנסתם של חברי הקבוצה ואת קיומם ברמה ובתנאים סבירים ולאפשר להגשים את שאיפתם הטבעית לבסס משק רנטבילי — בייחוד שמספר החברים היה גבוה בהרבה ממה שקבעו המוסדות ושהקבוצה עסקה בקליטת עולים שקצתם לא היו כשירים בלל לעבודה . ' הקבוצה היתה צריכה אפוא להשקיע השקעות שמימונן יכול להיעשות רק בהלוואות של גורמים שונים , וכן היה עליה לדאוג למימון הגירעונות שנוצרו בשל הפער בין צורכי הקיום לתקציב . השאיפה היתה להשיג הלוואות לזמן ארוך ובריבית נמוכה בהנחה שבעתיד הן ייפדו בעזרת תקציב התיישבות של המוסרות . הלוואות מסוג שכזה יכלה רק הקק"ל לתת . אכן , כפי שראינו בכפר עציון גם כאן היתה הקק"ל הגוף העיקרי שנתן הלוואות ניכרות לזמן ארוך ובריבית נמוכה , ולא אחת אף היה ערב להלוואות לזמן ...
אל הספר