פתח דבר למהדורה שנייה מאז ראשיתו של מפעל ההתיישבות היהודי בארץ ישראל בשלהי המאה ה 19 ועד לשלהי שנות השלושים של המאה הזאת , התמקדה פעולת ההתיישבות במישורי הארץ ובעמקיה . בהרים ( וגם בנגב ) כמעט לא נעשתה פעולת התיישבות . בייחוד בולטת הימנעותם של מוסדות ההתיישבות הלאומיים — הקרן הקיימת לישראל והסוכנות היהודית — מלחדור לאזור ההר . העדר משאבים לחקלאות בהר ( בהשוואה למישורים ולעמקים ) והתפיסה שעל קרקע חקלאית הנגאלת יש להקים יישובים חקלאיים , עמדו ביסוד השקפתם של המוסדות הלאומיים שיש לראות באזור ההר ... " שטח פעולה לעתיד לבוא " ... וכי ... " ההרים לא יברחו מאתנו '" ... היווצרותם של תנאים מדיניים חדשים בשלהי שנות השלושים וראשית שנות הארבעים בעקבות הצעת החלוקה ( 1937 ) וחוק הקרקעות , ( 1940 ) שבעטיים עלולים היו שטחים ניכרים להיקרע משטחי המדינה היהודית העתידה , הניעו את המוסדות הלאומיים לחדור גם לאזורי ההר 2 ולישבם . 1 ויץ , התנחלרתנר , עמ' ; 65-64 רופין , שלושים שנות , עמ' ; 108-107 שילה , "ארתור רופין , " עמ' ; 52-41 הארכיון הציוני המרכזי ( להלן אצ"מ , ( תיק , K . K . LI 0 פרוטוקול דירקטוריון...
אל הספר