המאמצים לצמצם את הגירעונות ולאחד את הקבוצה כבר בשלהי 1943 התברר בקבוצה , בקבה"ד ובמרכז החקלאי של הפוהמ"ז כי הקבוצה מסתבכת יותר ויותר בגירעונות . ככל שחלף הזמן כן גדל הגירעון . הגירעון נבע מן השכר לימי עבודה להכשרת הקרקע והמטע שהיה נמוך מהוצאותיה של הקבוצה , ממימון מקצת הגירעונות בהלוואות בתנאים לא נוחים , ממימון השקעות בהלוואות לטווח קצר , ממחסור בידיים עובדות אכל בעיקר מפיצול הקבוצה בין המחנה בכרכור למחנה 266 בכפר עציון . לכפר עציון עלו כשישים חברים שהיו כשני שלישים מן האוכלוסייה העובדת , וכך נאלצה הקבוצה לחסל את מרבית ענפי משק העזר ועבודות החוץ שסיפקו לה הכנסה נאה בכרכור . את יתרת אוכלוסיית הגברים והילדים לא ניתן היה להעביר לכפר עציון מהעדר תנאים לשיכונם וכמויות מים מספיקות . כפילות בעבודות השירות וההנהלה ובזבוז כסף וימי עבודה של נסיעות גרמו להוצאות כספיות מיותרות , מלבד הקשיים הארגוניים והחברתיים שהעמיד הפיצול . מלבד זאת , בשל הפיצול לא מולא המחסור בידיים עובדות בכפר עציון ולא היה אפשר לנצל את כוח האדם שבכרכור ואת כוח האדם שהועסק בתפקידים כפולים לעבודות מכניסות יותר בכפר עציון כמו ב...
אל הספר