|
|
עמוד:10
רכישת הקרקעות ומעשה ההתיישבות הלאומי בשנים 1947-1940 בהרי חברון — באותו אזור , שלימים נקרא גוש עציון , וכן בכמה מקומות מדרום לבית לדום — היו תוצאה ישירה של מדיניות המוסדות לחדור לאזורי ההר ולהרחיב את האחיזה בהם מן הנימוק המדיני , ואולם קדמו להם יזמות של יהודים פרטיים שהשקיעו ברכישת קרקעות ושל החברות הפרטיות זכרון דוד ואל ההר שפעלו במקום בשנות העשרים והשלושים והקימו את מגדל עדר ( 1927 ) ואת כפר עציון . ( 1934 ) הם נכשלו ביצירת התיישבות של ממש , אבל הצליחו ליצור רכוש קרקעי בבעלות יהודית , ובסופו של דבר הקלו בכך על 3 חדירתם של המוסדות הלאומיים לאותם אזורים . הספר הזה מתמקד בשחזור , באפיון ובניתוח אינדוקטיווי של קורות מפעל ההתיישבות הלאומי בגוש עציון ומדרום לבית לחם על פי מתודות המחקר הגיאוגרפיות ההיסטוריות . ואולם מפעל ההתיישבות בכללו , על שני מרכיביו המרכזיים — תהליך רכישת הקרקעות ומעשה ההתיישבות — לא יובן בלי להכיר את כל הגופים המוסדיים שהיו מעורבים במפעל ובלי להבין את מטרותיהם , את מאווייהם , את דרכי פעולתם ואת היחסים והאינטראקציה שביניהם . זו הסיבה שכל הגופים המוסדיים האלה , כמו הקרן הקיימת לישראל ( להלן הקק"ל , ( הסוכנות היהודית , ובעיקר מחלקת ההתיישבות שלה , המרכזים החקלאיים , התנועות הקיבוציות — הקיבוץ הדתי ( להלן הקבה"ד ) והשומר הצעיר — וכן הקבוצות המתיישבות , נבחנים כאן בחינה מעמיקה מצד יחסם למפעל ההתיישבות הלאומי בגוש עציון ומדרום לבית לחם , מטרותיהם וחלקם בו . אצ"מ , תיק , KKL 10 דבריו של בן גוריון בישיבת הדירקטוריון של הקק"ל מיום 9 . 11 . 43 שבהם הוא מטעים ... " ' התקופה שאנו עומדים בה שונה בהרבה מתקופות אחרות . בשנים כתיקונן נמדדת כל קניית קרקעות לפי ערכה המשקי וגם לפי ערכה הפוליטי . אולם בתקופת חירום זו שאנו חיים בה כיום , הגורם העיקרי לקניית אדמה זו או אחרת הוא קודם כול הערך הפוליטי . אנו חיים בתקופת הכרעה העלולה לקבוע את גורלנו לדורות . לעובדות ולמעשים יהיה משקל עצום . לפי מצב העניינים כיום לא יהיה משקל לשום דבר כמו ליישובים יהודיים וכל קנייה קרקעית שהיא חשובה לנו מבחינה פוליטית — עלינו לבצעה ולהיאחז בקרקע " ... בהמשך אותו דיון הוסיף אברהם גרנובסקי : ... " גם בשטח הקרקעי וגם בשטח הכספי נקבעה פעולתנו בשנים האחרונות על ידי הקו המדיני האסטרטגי . מגמתנו העיקרית היתה להיכנס לאזורים חדשים ;" ... וכן ראה חירם דנין בהערה 11 וכן ראה בהמשך הערה . 4 נוסיף כי בשלהי , 1936 על רקע תנאי הביטחון שבעקבות המאורעות , התגבשה הדעה שיש להיאחז בהרים בסביבות ירושלים — באותם מקומות שיש להם חשיבות אסטרטגית ביטחונית . על כך ראה מכתבו של בן גוריון לאוסישקין בהערה ; 1 וכן ראה ויץץלמלי , א , עמ' , 191 מבוא לשנת : 1937 שם , שם , ב , עמ' , 1 מבוא לשנת ; 1939 שם , שם , ב , עמ' , 134 מבוא לשנת . 1940 ראה בהרחבה בהמשך ; וכן ראה על חברת זכרון דוד אצל בן יעקב , "מגדל עדר , " עמ' ; 40-23 על חברת אל ההר אצל ענר " , הולצמן , " עמ' ; 62-53 אילן " , השותפים , " עמ' . 74-63 וכן ראה על מגמת הקק"ל להיאחז בשטחים בסביבות ירושלים שיהודים פרטיים רכשו אותם או חתמו עליהם חוזים אצל ויץ 7 \ מ . > י , ב , עמ' , 223 יום ; 17 . 10 . 41 עמ' , 227 יום ; 21 . 11 . 41 עמ' , 241-240 יום ; 4 . 2 . 42 עמ' , 241 יום . 5 . 2 . 42
|
|