היות שכך סוכם אפוא בקבוצה ובקבה"ד לנסות ולצמצם את הגירעון בדרכים האלה : הקטנת ההוצאות לשירותים , הגדלת שעות העבודה , מאמצים לפתוח מתפרה להעסקת הבחורות , הקטנת ההשקעות העצמיות ושכנוע מחלקת ההתיישבות לפדות את ההשקעות העצמיות שעשתה הקבוצה במהלך תש"ד , ולהעלות את השכר ליום עבודה בהכשרת 278 קרקע ובמטע . זאת מלבד שאר הדרכים שכבר ננקטו . סיכום בימים : מהיאחזות להתיישבות קבע לאחר יותר משנה וחצי מיום שעלו ראשוני הקבוצה לכפר עציון עברה הקבוצה למעשה מהיאחזות להתיישבות של קבע . בפרק הזמן הזה רכשה הקבוצה ניסיון בהכרת תנאי ההר והונחו היסודות לענפים החקלאיים והלא חקלאיים , נבחנו התוצאות של כמה גידולים , הוחל במפעל השיכון והקבוצה אוחדה מחדש . דומה כי התמורה המרתקת ביותר בפרק זמן זה חלה בעצם יחסה של הקבוצה להתיישבות בהר בכפר עציון . בעוד שערב העלייה אפשר לומר בלשון המעטה כי לא להר ייחלה הקבוצה , הנה בתום פרק הזמן שפרק זה עסק בו , גברה הרגשת ההשתרשות במקום ונוצר קשר אמיץ בין הקבוצה למקום אף על פי שמרבית הקשיים עדיין עמדו בעינם . כתב "הצופה" מצטט בתחילת שנת 1944 את דברי חבר הקבוצה האומר : ... " מתוך היסו...
אל הספר