בספר זה מובא יומנו של ר’ משה אלפרט, מוכתר שכונת בית ישראל והסביבה בתקופת המנדט. ראשיתו בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1939-1936) וסיומו בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. לאורכו נזכרים אירועים ברמה הלאומית, המקומית והאישית כפי שחוו אלפרט, בני משפחתו ותושבי השכונות היהודיות בצפון ירושלים.
"שיחק לה מזלה של שכונת בית ישראל הגדולה ובשנת 1938 התמנה כמוכתר בה ר' משה אלפרט, יהודי, תלמיד חכם, אשר שימש לפני כן כמורה ומלמד בישיבת "עץ-חיים" ותלמוד התורה שהיה בה. כיוון שרעייתו הייתה בת למשפחה מאנגליה וגיסו היה הקצין היהודי הנודע יחיאל לאנגר, ששירת בתפקידים חשובים במשטרת א"י הבריטית, הצליח ר' משה אלפרט לפתח קשרים נאותים מאוד עם השלטונות הבריטיים מחד גיסא, ועם היישוב היהודי החרדי-דתי הגדול שנמצא במרחב שהיה מופקד עליו מאידך גיסא. הוא השכיל להבין את חשיבות התפקיד אשר קיבל על עצמו בזמן קריטי ביותר בתולדות ירושלים והשכונות החרדיות-דתיות שנמצאו בחלקה הצפוני, והחל מנהל יומן מפורט על האירועים שהתרחשו במרחב שהופקד עליו וכן רישומים נוספים על פעילותו באזור ועל הבתים והאנשים שגרו בו (בדברי המבוא לספר מצוינים מקורות אלו, אשר השתמרו, ומקום הימצאותם כיום).
יומנו האישי של ר' משה אלפרט וכן רישומים נוספים שהותיר אחריו הם מקורות מרכזיים בלימוד תולדות שכונת בית ישראל הגדולה וסביבתה הקרובה ... ר' משה אלפרט, יהודי חרדי-דתי אך ציוני בלב ונפש, דבר הבא לידי ביטוי ביומנו האישי, מייצג חלק ניכר ביותר מהאוכלוסייה היהודית, החרדית-דתית, שגרה אז באזור בית ישראל הגדול.
יש לשבח את בני משפחת ר' משה אלפרט, ששמרו את יומנו וכתביו והביאו בכך לשמירת מקורות היסטוריים חשובים על תולדותיו של אחד מחלקיה המרכזיים של ירושלים היהודית החדשה - אזור בית ישראל הנרחב. תודה מיוחדת חייבת להינתן לאחיינו של המוכתר פרופ' פינחס אלפרט ולד"ר דותן גורן, שטרחו ועמלו על הכנת כתב היד של היומן לפרסום והוסיפו לו מבואות והערות רבות וחשובות." (מדברי ההקדמה של פרופ' יהושע בן-אריה).
אל הספר