הקדמה

עמוד:4

בין שכונות ירושלים שהתלכדו לכלל ירושלים היהודית החדשה , יש שכונות שכבר נכתב עליהן רבות : מאה שערים , רחביה , בית הכרם , לאחרונה גם קרית משה ( שכונת מונטפיורי החדשה ) , מחנה יהודה , הנחלאות , ועוד . ויש שכונות שכמעט לא נכתב עליהן דבר , אף שחלקן היו שכונות גדולות וחשובות שחלק ניכר מאוכלוסיית העיר החדשה גר בהן , אחת הבולטות שבהן היא שכונת בית ישראל . בשני שלבים נבנתה שכונת בית ישראל . הקמתה החלה עוד בשלהי התקופה העות 'מאנית ושמה לקוח מהפסוק : " והרביתי עליכם אדם כל בית ישראל כּלה ונשבו הערים והחרבות תבנינה " ( יחזקאל לו , י ) . ואכן התקיימה בה ברכה זו והשכונה הלכה וגדלה . כבר בתקופה העות ' מאנית היא הפכה להיות אחת השכונות החשובות בעיר . בתקופת המנדט הושלמה בניית חלקה הראשון אשר נקרא אז " בית ישראל הישנה " ונוסף לו חלק גדול וחדש , שהתפשט צפונה ומזרחה , לעבר רחוב שמואל הנביא ומעבר לו , אשר נקרא " בית ישראל החדשה " . בשני החלקים גם יחד ובסביבתם הקרובה התיישבו יהודים רבים , מבני העדות השונות : אשכנזים לקבוצותיהם השונות ובני עדות המזרח מתפוצותיהם הנרחבות . אוכלוסייה זו הגיעה ערב מלחמת העצמאות באזור זה כולו לכדי 10 , 000 נפש ויותר והיוותה יותר מ % 10 מכלל האוכלוסייה היהודית בעיר . בתקופת מלחמת העצמאות אף עמדה השכונה בגבורה נגד הפגזות הלגיון הערבי וניסיונותיו לפרוץ דרכה אל העיר העתיקה . שיחק לה מזלה של שכונת בית ישראל הגדולה ובשנת 1938 התמנה כמוכתר בה ר' משה אלפרט , יהודי , תלמיד חכם , אשר שימש לפני כן כמורה ומלמד בישיבת " עץ חיים" ותלמוד התורה שהיה בה . כיוון שרעייתו הייתה בת למשפחה מאנגליה וגיסו היה הקצין היהודי הנודע יחיאל לאנגר , ששירת בתפקידים חשובים במשטרת א " י הבריטית , הצליח ר' משה אלפרט לפתח קשרים נאותים מאוד עם השלטונות הבריטיים מחד גיסא , ועם היישוב היהודי החרדי דתי הגדול שנמצא במרחב שהיה מופקד עליו מאידך גיסא . הוא השכיל להבין את חשיבות התפקיד אשר קיבל על עצמו בזמן קריטי ביותר בתולדות ירושלים והשכונות החרדיות דתיות שנמצאו בחלקה הצפוני , והחל מנהל יומן מפורט על האירועים שהתרחשו במרחב שהופקד עליו וכן רישומים נוספים על פעילותו באזור ועל הבתים והאנשים שגרו בו ( בדברי המבוא להלן מצוינים מקורות אלו , אשר השתמרו , ומקום הימצאותם כיום ) . יומנו האישי של ר ' משה אלפרט וכן רישומים נוספים שהותיר אחריו שימשו אותי נאמנה בספרי " ירושלים היהודית החדשה בתקופת המנדט : שכונות , בתים ואנשים " ( שלושה כרכים , הוצאת יד בן צבי ) , בפרק על שכונות בית ישראל וסביבתה . מקורות אלו הפכו להיות המקורות המרכזיים שלי בלימוד שכונת בית ישראל הגדולה וסביבתה הקרובה , והדבר מתבטא בהערות השוליים הרבות המפנות למקורות אלה , בפרקים על שכונות אלו . אף ראיתי לנכון להציב בראש הכרך השלישי , העוסק באזור הצפוני והצפון מערבי של העיר היהודית החדשה , שהיה ברובו אזור חרדי דתי , את תמונתו של ר ' משה אלפרט , יהודי חרדי דתי אך ציוני בלב ונפש , דבר הבא לידי ביטוי ביומנו האישי , כאדם המייצג חלק ניכר ביותר מהאוכלוסייה היהודית , החרדית דתית , שגרה אז באזור בית ישראל הגדול . יש לשבח את בני משפחת ר ' משה אלפרט , ששמרו את יומנו וכתביו והביאו בכך לשמירת מקורות היסטוריים חשובים על תולדותיו של אחד מחלקיה המרכזיים של ירושלים היהודית

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר