מחבר: אברהם מלמד

שנת ההוצאה: 2011

מילות מפתח: פילוסופיה יהודית; ימי הביניים; יהדות ופוליטיקה; פילוסופיה; מחשבת ישראל; מחשבת-ישראל; תיאולוגיה יהודית; תיאולוגיה; פוליטיקה ויהדות

המחשבה המדינית היהודית של ימי הביניים הייתה תוצר של המפגש המתוח בין המסורת המדינית היהודית כפי שהתגבשה בספרות המקראית ובספרות חז"ל, לבין הפילוסופיה המדינית היוונית של אפלטון ואריסטו, כפי שזו הועברה לימי הביניים בתיווך אסלאמי בכתביהם של אלפראבי, אבן רֻשד, אבן באג'ה ואחרים. המחשבה המדינית היהודית התמודדה עם הפילוסופיה המדינית היוונית בתיווך אסלאמי בדרכים שונות, וספר זה עוסק ברכיביו העיקריים של המפגש הזה. נבחנים בו הנושאים המרכזיים שעמם התמודדו המלומדים היהודים בימי הביניים: שאלת טבעו המדיני של האדם ותכלית קיומה של המדינה; הנבואה כתופעה פוליטית ותורת ההידמות לאל; תפיסת החוק - אלוהי, אנושי וטבעי; תורת המשטרים - מלוכה לעומת רפובליקה; והמשיחיות כתופעה פוליטית. הספר מסתיים בהצגת תהליכי המעבר מהמחשבה המדינית הימי־ביניימית אל המחשבה המדינית היהודית של ראשית העת החדשה כפי שבאו לידי ביטוי בהגותו של שפינוזה.  אל הספר

נושא/נושאים: , ימי הביינים, היסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות

תוכן הספר:

• אחותן הקטנה של החכמות המחשבה המדינית היהודית בימי הביניים

• תוכן העניינים

• פתח דבר

• חלק ראשון בין תאולוגיה מדינית לפילוסופיה מדינית

• פרק ראשון האם קיימת מחשבה מדינית יהודית, ואם כן מהי?

• א. העמדות השוללות

• 1. טענת אי־הרלוונטיות

• 2. טענת ההעדר

• ב. העמדות המצמצמות

• 1. הטענה האוטופית

• 2. טענת השוליות

• ג. שאלת ההגדרה וסוגי המקורות

• ד. שאלת הרלוונטיות העכשווית

• פרק שני תאולוגיה מדינית מהי?

• א. צביונה המדיני של הפילוסופיה היהודית בימי הביניים: העימות בין ליאו שטראוס ליצחק גוטמן

• חלק שני שורשים ומקורות

• פרק שלישי המקורות העתיקים: יהדות ויוונות

• א. המסורת המדינית היהודית: המקרא וחז"ל

• ב. המסורת המדינית היוונית: אפלטון ואריסטו

• פרק רביעי המקורות הימי־ביניימיים: בין האסלאם לנצרות, בין אפלטון לאריסטו

• א. השפעת המחשבה המדינית האסלאמית

• ב. הכתיבה האזוטרית והשלכותיה הפוליטיות

• ג. מעולם התרבות האסלאמית לעולם התרבות הנוצרית־הלטינית בימי הביניים המאוחרים

• איור 1 ׀ "מילון המילים הזרות" מאת שמואל אבן תיבון – הדף ובו הערך "מדיני" (שני מלמעלה); מתוך כתב־יד ספרדי מעוטר של מורה הנבוכים בתרגום שמואל אבן תיבון, המאה הארבע־עשרה (.(1347-48 הספרייה המלכותית בקופנהאגן, .Cod. Heb 37, fol 339a

• חלק שלישי הגות מדינית יהודית

• פרק חמישי האופי המדיני של האדם: בין חברות לפרישות

• א. בין חִ ברות לפרישות: לפני הרמב"ם

• ב. הרמב"ם: המתח בין חִ ברות לפרישות

• ג. הרמב"ם: הפתרון – טבע משני נרכש

• איור 2 ׀ מורה הנבוכים א, ב – תחילת הפרק. Cod. Heb. 37, fol. 17b

• ד. הרמב"ם: הוכחת הטבע המדיני – סיפוק הצרכים הגשמיים

• ה. הרמב"ם: הוכחת הטבע המדיני – סיפוק הצרכים הרגשיים

• ו. הרמב"ם: הוכחת הטבע המדיני – הצורך בשיתוף פעולה מאורגן

• ז. הרמב"ם: שלילת הפרישות

• ח. בעיית המחויבות המדינית של החכמים

• איור 3 ׀ מורה הנבוכים ג, נא – תחילת הערתו הארוכה של הרמב"ם למשל הארמון. המילה הערה מוקפת מסגרת. Cod. Heb. 37, fol. 307a

• ט. לאחר הרמב"ם

• פרק שישי הנבואה כתופעה פוליטית: תורת ההידמות

• א. מבוא

• ב. תורת ההידמות הפוליטית בספר הכוזרי של יהודה הלוי

• ג. תורת ההידמות הפוליטית אצל הרמב"ם

• איור 4 ׀ מורה הנבוכים א, נד, התחלת הפרק העוסק בהידמות הפוליטית לאל, ונפתח בשתי הבקשות שביקש משה מהאל. Cod. Heb. 37, fol. 58a

• איור 5 ׀ מורה הנבוכים ג, סוף פרק נג ותחילת פרק נד, העוסק בשאלת השלמות האמיתית של האדם. Cod. Heb. 37, fol. 312b

• ד. לאחר הרמב"ם: התאוריה של המלך־הפילוסוף במקורות היהודיים

• ד1. המגמה הראשונה: הדו־ערכיות של פלקירא

• ד2. המגמה השנייה: המחויבות הפוליטית של הנביא־הפילוסוף: אנטולי ופולקר

• ד3. המגמה השלישית: הנהגת המתבודד

• פרק שביעי תפיסת החוק: אלוהי, אנושי, טבעי

• א. מבוא: בין תפיסת החוק היוונית לתפיסה התאולוגית של החוק

• ב. רס"ג: בין החוק האלוהי לחוק השכל

• ג. ריה"ל: משלילת חוק השכל לאימוצו

• ד. הרמב"ם: הביקורת על שיטת רס"ג - ממצוות שכליות למפורסמות

• איור 6 ׀ מורה הנבוכים ג, סוף פרק כו ותחילת פרק כז – מבוא לטעמי המצוות. Cod. Heb. 37, fol. 251a

• ה. הרמב"ם: בין החוק האנושי לחוק האלוהי

• איור 7 ׀ מורה הנבוכים ב, סיום פרק לט ותחילת פרק מ, הפותח בחזרת הרמב"ם על הקביעה "כי האדם הוא מדיני בטבעו". Cod. Heb. 37, fol. 185b

• ו. הטרמת חוק הטבע: מרס"ג לרמב"ם

• ז. יוסף אלבו: הסיווג המשולש של החוק ומהפכת חוק הטבע

• ח. חוק הטבע במחשבה היהודית אחרי אלבו

• פרק שמיני תורת המשטרים: בין מלוכה לרפובליקה

• א. מבוא: בין מלוכה ארצית למלכות שמים

• ב. סיווג המשטרים בספרות הפילוסופית

• ג. הרמב"ם: המלכת מלך – מצוות עשה ציבורית

• ד. לאחר הרמב"ם: בין הצדקה לביקורת

• ה. אברבנאל: שלילת המלוכה

• ו. אברבנאל: החלופה הרפובליקנית

• פרק תשיעי המשיחיות כתופעה פוליטית

• א. מבוא: בין אוטופיה למציאות

• ב. הרמב"ם: משיחיות ראליסטית־רסטורטיבית

• ג. אברבנאל: משיחיות אוטופית־אפוקליפטית

• ד. תקומת ישראל כאפשרות היסטורית: מאבן כספי לשפינוזה

• אחרית דבר בין ימי הביניים לעת החדשה

• איור 8 ׀ יהודה מסיר ליאון, נופת צופים, מהדורת פקסימיליה של הדפוס הראשון, מנטובה רל"ה, 1475 [בערך], דף כח – סוף פרק יז ותחילת פרק יח.

• איור 9 ׀ דף השער לתרגומו של יוהנס בוקסטורף למשפט המלך של יצחק אברבנאל, המאה השבע־עשרה (.(1662

• איור 10 ׀ דף השער של הדפוס הראשון (1670) של מאמר תיאולוגי מדיני, ועליו הערה בכתב־ידו של שפינוזה. מתחת לשם החיבור נכתב, שיש בו "קצת מחברים המראים כי חופש העיון הפילוסופי לא זו בלבד שאפשר להעניקו בלא שיינזקו יראת־שמים ושלום המדינה, אלא אדרבה, אי־אפשר לבטלו בלא שיבוטלו עמו שלום המדינה ויראת־שמים עצמה". מתחת לכיתוב זה מובא ציטוט מן הברית החדשה, מתוך איגרת יוחנן הראשונה ד, .13

• ביבליוגרפיה

• מפתח

• רשימת בעלי זכויות היוצרים

עמודים:

1  4  5  6  7  9  10  11