ה. הרמב"ם: בין החוק האנושי לחוק האלוהי

ההבחנה בין מושכלות לבין מפורסמות שימשה את הרמב " ם כדי להבהיר את ההבדל המהותי הקיים לדעתו בין משפטים ערכיים המנחים את ההתנהגות החברתית , ובהם מבחין האדם בין טוב ורע , לבין המשפטים הלוגיים – המדעיים , שבהם הוא מבחין בין אמת לשקר . המשפטים הערכיים הם הבסיס לחקיקה המארגנת את החברות האנושיות . הנושא הבא בדיוננו הוא אפוא סיווג החוקים של הרמב " ם . במורה הנבוכים ב , לט - מ ( ראו איור 7 ) מבחין הרמב " ם בין שני סוגים של החוק : חוק אלוהי וחוק אנושי . ההבחנה ביניהם נוגעת לשלושה היבטים הכרוכים זה בזה : מקורם , תכליתם וחלותם . הבחנה זו בסוגי החוק נובעת מהנחת היסוד בדבר אופיו המדיני של האדם . מאחר שהאדם " מדיני בטבע " , הוא חייב במסגרת חברתית מחייבת , והחסד האלוהי הקנה לבני אדם מסוימים את כושר ההנהגה . את סוגי המנהיגים מחלק רמב " ם לשניים : מחוקקים ושליטים . המחוקק קובע את החוק , והשליט מוציא את החוק אל הפועל ואוכף אותו . את המחוקקים מחלק רמב " ם לשני סוגי משנה עיקריים : נביא , המחוקק חוק אלוהי , ומחוקק החוק האנושי . ההבדל בין סוגי החקיקה שלהם מתבטא כאמור בשלושה היבטים הכרוכים זה בזה - מקור החוק ,...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה