השאלה שעלינו להשיב עליה כאן היא : כיצד יכול הרמב " ם לטעון באותו חיבור עצמו , שהאדם הוא בעל – חיים מדיני בטבעו , בה בשעה ששלמותו העליונה מושגת בהתבדלות מוחלטת מן החברה האנושית ? בפירושו האלגורי לסיפור גן העדן ( מורה הנבוכים א , ב , ראו איור 2 ) מציג הרמב " ם את הצורך בקיום המדיני כפועל יוצא של הידרדרותו ממצבו המקורי המושלם , עקב חטאו . במצבו העדני המושלם סופקו כל צרכיו של האדם מן המוכן , לכן לא נזקק לארגון חברתי . הפרת הציווי האלוהי - האכילה מעץ הדעת - היא שגרמה להשתלטות הנפש המדמה על האדם , ועקב כך לרדיפת התאוות הגשמיות והעדפתן על פני שלמות השכל . תהליך זה הוא שגרם להידרדרות האדם מן המצב האלוהי למצב בהמי , ומצב זה אילץ אותו להיכנס למסגרת מדינית כדי שיוכל מעתה לספק את צרכיו ההכרחיים באמצעות העבודה - חלוקת המטלות והתוצרת . שכרו של אדם 10 אריסטו , ספר בעלי – החיים , 8 א . ראו אריסטו , מבחר מן החיבורים בביולוגיה , ליקט והוסיף מבוא י ' לורך , תרגם מיוונית והוסיף הערות נ ' בר ( ירושלים תשל " ד ) , עמ ' . 39 11 ראו גם במורה הנבוכים א , עב , מצוטט לעיל , בהערה . 6 12 על משמעות המונח ראו לעיל ...
אל הספר