תפיסה זו של ההידמות הפוליטית לאל של הנביא – הפילוסוף מגיעה לפיתוחה המלא אצל הרמב " ם . בעקבות אלפאראבי התאים הרמב " ם את התפיסה הפוליטית האפלטונית לתמונת העולם של המסורת המדינית היהודית . כמה חוקרים כבר העירו שהמבנה ( האדריכלות ) של מורה הנבוכים תואם את המבנה של משל המערה של אפלטון . ה " מורה " נפתח במאבק האיתנים באמונות הכוזבות המביאות לידי הגשמת האל . שלב זה תואם את תיאור החברה האנושית הכבולה בדעותיה הקדומות בחשכת המערה . את הדיון בדעות הנכונות על אודות האלוהות והעולם בחלק השני והשלישי של ה " מורה " אפשר להקביל ליציאתו ההדרגתית של הפילוסוף מן המערה בחיפושו אחר האמת האלוהית ואילו החלק האחרון של ה " מורה " , העובר מן הדיון בדעות הנכונות לדיון 9 שם , עמ ' צט . 10 שם , עמ ' ק . במעשים הראויים , טעמי המצוות , והסיום הגדול בפרק האחרון , המתמקד בתאוריה הפוליטית של ההידמות לאל - חלק זה תואם היטב את חזרתו של הפילוסוף אל המערה כדי לחנך ולהנהיג את המון " עם הארץ " , השקוע בדעותיו הקדומות ובאמונותיו הכוזבות . אכן ה " מורה " , וכן החלקים הפילוסופיים בחיבוריו ההלכתיים של הרמב " ם , מלאים בדימויים ...
אל הספר