מחבר:

שנת ההוצאה: תשס"ה - 2005

מילות מפתח: מפרץ אילת; הר הרצל; מפרץ-אילת; מפרץ עקבה; מפרץ-עקבה; מפרץ עכבה; מפרץ-עכבה

"אריאל" הוא כתב העת הוותיק ביותר לידיעת הארץ. מרבית החוברות מוקדשות לנושא מרכזי והן משמשות מעין מדריך שלם וייחודי לאתרים המתוארים.
המאמרים הכתובים ברובם ע"י חוקרים מן השורה הראשונה, מוגשים בלשון בהירה, ובאופן השווה לכל נפש, והם מלווים
באיורים ובתצלומים רבים.החוברות מהוות כלי עזר ראשון במעלה בחוגים לידיעת הארץ ולכל העוסקים בלימוד ארץ ישראל ועברה.
חוברת זו כוללת מבחר מגוון של מאמרים בגיאוגרפיה, גיאוגרפיה היסטורית ומקצועות נלווים. אל הספר

נושא/נושאים: , אריאל, ירושלים

תוכן הספר:

• 'תמונה באבן'

• תוכן עניינים

• בית הקברות הצבאי בהר הרצל רמי יזרעאל

• נזכור - אנדרטת הנצחה בהר. משמאל: גרם המדרגות המוליך לאנדרטאות לזכר החללים היהודים בצבאות ברית המועצות ופולין במלחמת העולם השנייה חלקת לוחמי שיירת הל"ה שנפלו בדרכם לגוש עציון (ברקע, החלקה לזכר חללי הגוש)

• אנדרטת ינצר אחרון' ‭(22)‬ והשביל המחבר לייד ושם'

• מערת קבורה שנחשפה בשטח בית הקברות הצבאי

• האנדרטה המוקדשת לחללי המשטרה ומשמר הגבול

• אחת ממפות המסלול הרבות המוצבות בבית העלמין

• מפת המסלול - מתוך החוברת יבית הקברות הצבאי בהר הרעל' בהוצאת משרד הבטחון/ היחידה להנצחת החייל, ובאדיבותו

• האנדרטה לנפגעי פעולות האיבה והטרור. על הקירות מאחור מובאים שמות הנופלים החל מ־1860 ועד לשנת אלפיים

• האנדרטה לזכר החיילים היהודים שנפלו בצבא האדום במלחמת העולם השנייה

• האנדרטה לחללים היהודים בצבא פולין

• אנדרטת האונייה 'ארינפורה/ שמות החללים חקוקים על המצבות בקרקעית הבריכה

• גלעד למתנדבי היישוב העברי שנפלו בנכר במלחמת העולם השנייה

• אנדרטת כ"ג יורדי הסירה

• קברו של דוד רזיאל, מפקד האצ"ל הראשון, שנפל בשליחות בעירק

• קבר אלמוני שנפל בקרב על ירושלים

• מצבות ללוחמים שנפלו בקרב בדרך לירושלים. כשליש מכלל חללי מלחמת העצמאות נפלו בחזית ירושלים, בעיר ובסביבתה או בדרך אליה

• מצבתו של חיים פייבלוביץ (למעלה מימין‭,(‬ שזוהה כארבעים שנה לאחר נפילתו

• חללי שיירת נבי דניאל. קבר האחים הראשון לחללי מלחמת העצמאות בהר הרצל

• גן הנעדרים לאחר טקס האזכרה הממלכתי ב־‭17.3.2005‬

• האנדרטה לחללי הרובע היהודי. למעלה 1 מראה מבחוץ וגן הנעדרים ברקע.

• למטה: פנים האנדרטה ומצבתה של נחמה זלטובסקי־הכהן, החייל הראשון שנפל במלחמת העעמאות (למטה, מימין)

• האנדרטה לזכר חללי הצוללת 'דקר'

• סיור בהר הרצל בהדרכת המחבר, נובמבר 2004

• קבר אחים לחללי קרב לטרון

• חלקת חללי מלחמת שלום הגליל. ברקע, האנדרטה לחללי פעולות האיבה

• 'תמונה באבן' סיפורי משפחות חקוקים באבן בשכונת אהל משה בירושלים

• למעלה: ליתוגרפיה של שכונת אהל משה משנת ‭1900‬ בערך, בגלויה שהודפסה בדפוס מונזון (מופיעה כשלט 'תמונה באבן' בראשית מסלול הסיור)

• מודעה לבחירת ועד השכונה משנת תרפ"ו, ובה שמות רבים מתושבי השכונה ופרנסיה (מופיעה כשלט 'תמונה באבן' על קיר בית הכנסת י‭1<‬הל אברהם ושרה‭('‬ בעמי קודם: משפחת כהן החלבן

• Tinoum הרג בנימין הלו 1 מוצא המשפחה ב0פרד. עם הגרוש התיישבו בליוורנו שבאיטליה וב־1732 עלו לארץ ישראל. התרומה של הנכד, עתי הלוי, היא שאפשרה לבצע את מפעל 'תמונה באבן' באהל משה. בתמונה המשפחתית (ממול) נראים הרב בנימין הלוי, רע"תו 0ול0נה ושלושת ילדיהם: I אשר, יעקב והתינוקת שמחה (שנפטרה בילדותה‭,(‬ כשהם י1שבים ב100דיו של הצלם הירושלמי ש י ? נרינסקי בשנת ‭.1911‬ הרב בנימין הלוי, שכיהן כראש אב בית דין של העדה הספרדית, זכור לוותיקי השכונה כאיש בעל שיעור קומה, הן בקומתו הפיזית והן בלמדנותו ובעסקנותו הציב

• מטה שכונת אהל משה (המספרים מתייחסים למשפחות המופיעות על שלטי 'תמונה באבן‭('‬ ו. אהל משה ומונטיפיורי ‭.2‬ הרב בנימין הלוי ‭.3‬ משפחת שיריזלי ‭.4‬ יצחק לוי ‭.s‬ משפחת לוי ‭.6‬ משפחת ששון ‭.7‬ משפחת מזרחי ‭.8‬ משפחת הלוי ‭.9‬ משפחת פסח ‭.10‬ משפחת אשכנזי 1 ו. ארבעה רבנים ‭.12‬ משפחת בן סניור ‭.13‬ משפחת נבון ‭.14‬ מלכה מזרחי פרנס ‭.15‬ משפחת אלחנטי ‭.16‬ רשימת מועמדים, ‭.17 1914‬ רשימת מועמדים, ‭.18 1926‬ משפחת נבון ‭.19‬ משפחת כהן ‭.20‬ משפחת כהן החלבן א. שער ראשי אהל משה ב. גן התות ג. בית הכנסת י

• שני זוגות ביום כלולותיהם מציגים את שינוי הסגנונות שחלו עם השנים: דוד ורבקה ק0ח (מימין‭,(‬ שניהם ילידי ירושלים נישאו בשנת ‭.1912‬ שפמו של החתן עשוי למשעי והוא חובש לראשו תרבוש, כמנהג הימים ההם. בשנת 1920 נישאו בירושלים אל"הו ומזל מזרחי (משמאל‭.(‬ מראם ולבושם מעידים על הרוח החדשה שנשבה בעיר בראשית ימי השלטון הבריטי.

• ‭nDDe/"‬ נהדרת. שכונה? חממה! שם הרגשנו כמשפחה אחת גדולה" מזל ליננברג־נבון משפחת יו0ף ומרים נבון עברה להתגורר באהל משה בשנת ‭,1925‬ ליד בור המים ברחוב הגלבוע של היום. שני תצלומים של המשפחה קבועים בחזית הבית ובגבו. הראשונה צולמה בידי הצלם יחזקאל‭,'‬ ערב התיישבותם בשכונה. נראים בה ההורים, מרים (לבית בן עטר) ויו0ף נבון, הבת מזל והבנים ויקסור ויצחק (לימים נשיא המדינה‭.(‬ בתמונה שבגב הבית נשקף באופן מפתיע חוף ימה של תל אביב, לשם נ0עה המשפחה לחופשה בשנת ‭.1926‬

• משפחת מנחם ומרגלית כהן. בתמונה נראים בני המשפחה כשהם אוחזים בידיהם את תצלומי הקרובים, ששהו במרחקים ונבצר מהם להגיע.

• משפחת שלמה ישראל וחנה שיריזלי עם תושביה הידועים של אהל משה נמנה שלמה ישראל בן הרב רפאל שיריזלי, מהבולטים שבמשכיל' ירושלים. בני המשפחה עלו לירושלים בשנת 1887 מהעיר שירי‭0) 0‬ר‭,(0‬ מערבית לסלוניקי שביוון. שלמה ישראל שיריזלי, שכונה שי"ש, עבד בצעירותו בבית הדפוס של אליעזר בן יהודה. לימים רכש את הדפוס והפעילו מביתו שבש־ כונת אהל משה. הוא הוציא לאור את העיתון 'ההשקפה' של בן יהודה וערך את העיתון 'הפרדס‭,'‬ נן כתב ואסף ספרים בלאדינו. לשיריזל' היו חמישה־עשר ילדים. שלושה מאשתו הראשונה שמתה בדמי ימיה ושני

• יצחק לוי בן השנונה, היה מלחין וחוקר מוסיקת הלאדינו, שהיה מקור השראה לחבר נעוריו יצחק נבון למחלה 'בוסתן 0פרדי‭,'‬ אברהם אלחננ ‭0 , 1‬ופר ועיתונאי בן השכונה מצטט מדברי1 של יצחק לוי: אדם, ניגון ונופו אחד הם. עמנו נמנה עם משפחת עמי הים התיכון. הרומנסה אצל עמים אלה נשמת אפם היא. מכאן היותה וחינה גם היום. ‭tor)‬ של ירושלים,ירושלים‭.1979,‬ענו' ‭{104‬

• 'אריחים מעטרים עיר'

• ‭.1‬ מנורת שבעה קנים ואריות מכונפים על חזית בית הספר העירוני לבנים ‭.2‬ חזית בית הספר העירוני לבנים (רח' אחד העם ‭(37‬ ‭.5‬ דוד המלך. מדליון בחזית בית קצמן (רח' אחד העם ‭(35‬ ‭.4‬ רועה צאן מחלל ועדרו. פרט מתוך תמונת קרמיקה בחזית בית שמואל לוי (רח' נחלת בנימין ‭(13‬

• ‭rmnn .5‬ קרמיקה בחזית בית שמואל לוי. ‭.6‬ מעיטורי חזית בית הספר העירוני לבנים \ יפו וחיפה ‭.7‬ תפילת הדרך. כד ‭.8‬ רוכב על גמל. אריח ‭.9‬ תפילת הדרך. אריח ‭.10‬ שלט אשר היה קבוע בחזית ביתו של יהודה מגידוביץ (רח' מוהליבר ‭(23‬ 1ו. 'רחוב הס‭,'‬ שלט תלת לשוני, 925 ו

• ‭.13‬ האח בבית ביאליק (רחי ביאליק ‭(22‬ ‭.14‬ ירושלים בין החומות. תמונת קרמיקה בחזית בית לדרברג ‭.15‬ חזית בית הכנסת 'מושב זקנים/ 1928 ‭.16‬ בית הספר העירוני לקראת סיומו, ‭.1926‬ צילום: זי בריל

• כיבוש יפו בידי נפוליאון, 1799

• xrf מראה העיר ב־40 שנה לאחר מסע נפוליאון

• מצור יפו, ‭7-3‬ במארס 1799

• הפריצה ליפו, 7 במארס ‭1799‬

• מימין: פנים הפרצה משמאל: סמטת האריה, שאליה פרצו החיילים הצרפתיים. הבית הראשון משמאל עומד מימין לפרצה ובנוי על יסודותיו

• עבדאללה אגא, מפקד יפו, מגיח ממסתורו בתום הקרבות ונכנע לנפוליאון

• ?מעבר קמרונות הדברי במנזר הארמני ביפו. ציור מהמאה ה־9ו

• נפוליאון מרעיל את חולי הדבר. קריקטורה שראתה אור באנגליה

• השרותים הרפואיים בצבא נפוליאון במסעו לארץ ישראל ערן דולב

• לארה, המנתח הראשי בצבא נפוליאון, מבצע ניתוח בשדה הקרב. ציור מהתקופה

• דג'נט, הרופא הראשי

• לארה, המנתח הראשי

• 'האמבולנס המעופף/ פרי רעיונו של לארה, איפשר פינוי מהיר של הפצועים משדה הקרב

• מנשא לפינוי נפגעים על גבי גמל (קאקולט‭.(‬ נכנס לראשונה לשימוש צבאי בידי הצבא הצרפתי בשהותו במצרים. היה עדיין בשימוש בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה

• אלונקה נישאת על גלגלים בשימוש חיל המשלוח הצרפתי לארץ ישראל

• DID נושא אלונקה

• הגנרל קפארלי על ערש דווי בעת המצור על עכו. קפארלי נפגע מזיהום קשה בעקבות פציעתו, וחרף מאמצי הרופאים הראשיים, דגינט ולארה, הם לא הצליחו להצילו

• נסיגת הצבא הצרפתי. נפוליאון מוותר על סוסו לטובת הפצועים

• 'קו השילוח' המבצע שהציל את ירושלים במלחמת העצמאות אבי נבון

• מסמן חת1ם 1ידי ‭) ti‬ אשכול ‭«)‬קו17יק) המטיל 0ל דוד חורן (תמונתו מימין) לעמוד בראש מפעל 'קו השילוח'

• הנחת הקו בענודת ידיים משותפת

• ברינת המים בחולדה, שהוקמה במהלך 30 ימי ה‭1/‬נודה ב י קו הגילוח'

• פועל בעבודתו

• ללא כותרת

• ג'יפ יורד Vu ושתות ‭')‬שפאלות‭('‬ וצינור 'קו השילוח' ברקע

• נקודת שאיבה נוספת בבוסתן בית סוסץ

• ‭1(7‬ השילוח בתהילתו, סמוך לכביש לסוון (תחילה הונח הקו בתעלה מנוסה)

• ‭uu[7‬ הצינור באזור הסופנטיוות, 11ם חיזוקים ‭71'/‬ גלי אבנים

• הקו בפעולה.ה‭1/‬ו‭1!/‬ים במלאכה מתרעננים במים הזורמים

• יום סיור 'בעקבות יצחק רבין'

• למעלה: קברי יצחק רבין ורעייתו בהר הרצל בירושלים

• אחד ממבני המשאבות בחולדה

• שרידים ושחזורים לאורך דרך בורמה

• אנדרטת הצינור

• " לה^דרטהלזלל^ופל^

• ד,קסטל, מאתרי הקרב הקשים של חטיבת הראל בדרך לירושלים

• תיירות הצלילה בשונית האלמוגים באילת וערכה הכלכלי

• הפארק והמוזיאון התת ימי באילת

• המכון לחקר ימים ואגמים באילת

• המצפה התת ימי באילת

• תמונות וטמונות שלמה גרינסקי ארץ הקודש 1921-1910

• רב אשכנזי בחברון

• יהודי תימני בירושלים

• בית הקברות בזכרון

• ללא כותרת

• חיפה והכרמל. מבט מן המפרץ

• כל התמונות בתערוכה הן גלויות שהודפסו ב־ו92ו. ההסברים המובאים בשלוש שפות (עברית, אנגלית וערבית) בגב התמונה, הם מאוד לא אחידים ולעתים אף סותרים זה את זה (הם חלק בלתי נפרד מהתערוכה)

• שבע הטחנות בירקון

• סירות מול נמל יפו

• שדרוה רוטשילד בתל אביב בשנות העשרה

• שיירת גמלים בפרדסי פתח תקווה

• נהר הירדן ויריחו ברקע

• רועה ועדרו לחוף הכנרת

• חדרה (לימים המקום בו עבר רחובה הראשי של ה;

• כפר תבור (סגירה)

• המושבה יבנאל ב־ ו 191

• מחיה השפה העברית, אליעזר בן יהודה

• יהודי ספרדי

• תימני מירושלים

• רועת צאן יהודיה בלבוש מסורתי

• מדורים

• סקירת ספרים חדשים אלי שילר

• בית הכנסת בבית החולים בילינסון עמודים במבוא לכניסה (למעלה‭;(‬ העלייה לעזרת הנשים (למטה) מתוך הספר 'ועשו לי מקדשי

• מצפור הפרטיזנים ביד ושם ובמרכזו פסל יכי האדם עץ השדה/ העץ רוחש חיים באמצעות מאות דמויות אנוש המסמלות את הפרטיזן הלוחם הפסל: צ' בן דוד

• ציור של קבר רחל מתחילת המאה העשרים (ליטוגרפיה א"ל מונזון‭.(‬ מתוך הספר יעל אם הדרך, סיפורו של קבר רחל

• מכתבים למערכת

• ‭: ^^^^^‬ יכיכר הפחמים' בצפת ב־1905 בערך למטה ו המקום כפי שהוא נראה כיום

• בעין בוחנת עלייתה וירידתה של ספרות ארץ ישראל

• ירידת נושא ארץ ישראל היא אולי גם כשל חינוכי המתחיל בבית הספר (המקור: מעריב, ‭,18/4/2005‬ עמי אחרון)

• טעות לעולם חוזרת

• עמוד ראשון במדריך של פרס מתרפ"א‭1921/‬ (מימין) וממורה דרך של לונץ מתרנ"א‭1891/‬

• פתרון מחוברת קודמת זיהוי התמונה ו בני ברק בשנות השלושים.

• האם תוכלו לזהות?

• 5 פרס' םסר'ק ‭^>‬יזק ‭!y 7/)/ t‬ ץר>ן) ‭f p // ?%/ '‬ ‭vjty p'Wo‬

• תשבץ ארץ ישראל מס' 2 אלי שילר

עמודים:

1  2  3  4  5  8  9  10  11  12