ספר ירמיה בולט בשפע החומר הנוגע לחייו ולדמותו האישית של הנביא: מאבקיו עם מלכים, שרים וכהנים, תלאותיו, ותלונותיו על מר גורלו. בתוך זה, בולט הרצף בפרקים לז — מד, המתאר בסדר כרונולוגי את קורותיו של ירמיהו בפרק הזמן שבין סוף ימיו של צדקיהו ועד לירידתו של הנביא מצרימה עם שארית יהודה. החיבור שלפנינו מתמקד בחקר חטיבה זו, ובהשלכות העולות ממנה להבנת דרכי התהוות המסורות על ירמיהו ומקומן בספר ירמיה. החומר הסיפורי הרב על ירמיהו מזמין את הקורא לצייר תמונה של הביוגרפיה של ירמיהו ולנסות לשבץ בתמונה זו את מירב החומר האפשרי הנתון בידינו בספר, אולם ההכרה בכך שספר ירמיה הוא תוצאה של תהליך ארוך של כתיבה, איסוף ועריכה על ידי אנשים שונים בזמנים שונים, מחייבת גישה שונה למלאכת שיחזור המסורות על הנביא. מטרת חיבור זה היא לברר, באמצעות מחקר־ספרותי היסטורי, את תהליך התפתחותן של המסורות על ירמיהו, מן הקדומות ביותר )הקרובות אולי למציאות ההיסטורית שבה פעל הנביא( ועד למסורות מאוחרות שנוצרו בסמוך ליצירתו הסופית של הספר שלפנינו. בדרך זו אנו 'מאבדים' אמנם את האפשרות לשרטט את דמותו של הנביא ההיסטורי בפרטי פרטים המתגלים לכאורה לאורך כל הספר, אולם עמידתנו בפני הפיתוי לקשור בין כל חלקי הספר ולראות בכולם אספקלריה נאמנה של ירמיהו, מעשיו, דבריו, ומחשבותיו, יש בה שכר רב, שכן היא מאפשרת לנו להציץ מעט לדמותו ה'היסטורית' ובו בזמן להשקיף על הדרך שבה נתפרשו דבריו ומעשיו במשך דורות אחדים לאחר תקופתו.
אל הספר